תשובות הריב״ש · חלק שס״ט סימן ב׳

וזהו לשון שאלתו לי ולחכם אחי אנקרשק"ש ז"ל. אתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לפתוח קולמוסכם להשיב לשואל מלתא דתליא באשלי רברבי לברר הסלת מתוך פסולת וללבן הדין ולהעמידו כהררי אל כי ידעתי טבעכם ושמכם לברכה כנאום הגבר לאיתיאל אשרי הדור שאתם שרויים בתוכו לאות ולמופת כיקותיאל גדולים כשמאי ענותנים כהלל כל עוף הפורח עליהם בשעה שעוסקים בתורה מיד נשרף כיונתן בן עוזיאל ובהם סתרי תורה אלצפן וסתרי ומישא"ל כל הדברים שנשתכחו בסלוק משה רבינו ע"ה יחזירום מפלפולם כעתניאל תנצל בחכמתם נפשי כהנצל אבינו בהאבקו ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל בספור הנושא ובמסופר הנשוא או בהגדת ההתחלה ובמסופר הנושא במחוייב ובנאה להם נאה לדרוש במוסכם ובטבעי ובמסופק ובמושאל כי בחכמתם יתהלל המתהלל ובם תקפו של יוסף ובועז ופלטי בן ליש גבורתם בתורה כיתרא הישמעאלי בעשותו מעשה ישמעאל האריכות בשבחם קצור על אחת כמה וכמה לאיש אשר לשון המליצה עזוב ועצור כי המקום גורם אלו"ף מנדיא"ל אוירא דברצלונה מחכים בניה ובוניה כצוריאל בן אביחיל ובצלאל ולכם שתי השלמיות שלמות החמר והשכל אבנ"ר בן נ"ר בן קיש בן אביא"ל ולכן בבקשה ממעלתכם השיבוני מיד בשאלתי זו והודיעוני דעתכם במה שכתב הרא"ש ז"ל ובנו הר"ר יחיאל ז"ל בבעל ואשתו שקנו קרקע בשם שניהם אם יש בו דינא דבר מצרא כי הרא"ש ז"ל כתב כי אית בה דד"מ דכי אמרינן (ב"מ ק"ח:) אשה לית בה דד"מ ה"מ אשה דומי' דיתומים דתשש כחם דהיינו אלמנה או גרושה אבל נשואה לא ואף ע"ג דלא אמרו בגמרא פרק המקבל הכי טובא איכא בתלמוד דשמעינן מדיוקא והביא ירושלמי על זה וכן הודיעני הה"ר משה חלאוה נ"ר דעתו שהוא כן ומדברי הרשב"א ז"ל ומצאתי לשון הרשב"א ז"ל בתשובה שאמר ומיהו באשה שיש לה בעל ואין לה נכסים ידועים או דליכא למימר מעיסתא קמצה ודאי יש לחוש להערמה כמו שחששו במתנה באחריות וסוף דבריו ומי שבא להשביעה אין בדבריו כלום והר"ר משה כתב בכתבו וכ"ש בקרקע קנוי בשם שניהם שהדין כמו שכתבת בשם הרא"ש ז"ל ואני אמרתי במה שהשבתי כי מאחר שהקרקע קנוי בשם שניהם הבעל עקר כי מה שקנתה אשה קנה בעלה כדאיתא בפ"ק דקדושין (כ"ג:) ובפ' חזקת (בבא בתרא נ"א:) ובפ' (אין בין) [אלו נדרים פ"ח.] כ"ש כשהשטר בשם שניהם לכן שרי קדש יבא דעתכם בזה בתשובתכם הרמתה בבקיאות חכמתכם ובינתכם בפרשנדת"א ופורתא ורבינו חננאל ירומון מסלותי במעלתכם ואקח ספר המקנה מידכם כמיד חנמא"ל ירוממכם לנצח וישמרכם ויברך אתכם קדוש ישראל ומאן דחזו לכו בבישו ליפקע עיניה כדפקע עיניה דבר ששך ותגדל מעלתכם כשדרך משך ודניאל כרצון אחיכם המתפאר בקרבתכם חבת הקדש מכשירתו בחבתכם כותב בפרשת ושמרו בני ישראל שאלתיאל חן: