שאלת ראובן קדש מינקת חברו בפני עשרה ולקחה לו לאשה תוך כ"ד חדשים וקודם זה כמו שני חדשים נתנה היא בנה למינקת לפי שאמרה היא שצמקו דדיה וראובן זה קודם שיקדשנה שאל מזה אחוזת מרעיו כי הוא רוצה לישא האלמנה ההיא ולשכור לבנה מינקת והם הזהירוהו לבל יעשה כן כי היא אסורה לו עד שיעברו כ"ד חדש וזה לא שמע לעצתם נסתפקו הדיינים אם יכופו אותו להוציא או שלא יכופו אותו להוציא כי אם להפריש או שלא יפרישוהו כלל לפי שהוא רוצה לשכור מינקת בשבועה שלא תחזור בה ובקנס דהוי כמו הנהו דבי ריש גלותא דלא הדרי בהו (כתובות ס':) וגם הסתייע מלשון הר"ם ז"ל שכתב שאם אירס מעוברת או מניקה אין כופין להוציא וגם שאין לו במה לזונה כי אם סמוכה על שלחנו:
תשובות הריב״ש · חלק ש״ס סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.