עוד שאלת הא דגרסינן בפ"ק דנדרים (יא:) בעי רמי בר חמא הרי עלי כבשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים מהו אי דקאמר בהאי לישנא בהיתרא קא מתפיס אלא כגון דמחית בשר זבחי שלמים ומחית דהיתרא ואמר זה כזה מאי בעקרו קא מתפיס או בהיתרא קא מתפיס ופירשת כגון דמחית בשר זבחי שלמים לאחר זריקת דמים והבאת מה שהקשו המפרשים ז"ל שאף לאחר זריקת דמים באסורא קא מתפיס דהא נאסר מחמת גדר השלמים לטמאים וכן חזה ושוק לזרים ותירצו שאין זה האסור מחמת הנדר שא"כ היה אסור לכל כי כן היה הנדר אלא משעת זריקה הותר מחמת הנדר ומה שאסור לטמאים וחזה ושוק לזרים אסור אחר הוא דרמא רחמנא עלייהו והוקשה לך על הבעיא מאי מספקא ליה וקא אמרינן דידים מוכיחות הויין ידים וא"כ הואיל והניח המותר אצל השלמים ואמר זה כזה אפילו לאחר זריקה יש לנו לומר דבעקרו קא מתפיס דאל"כ על מה זה אמר זה כזה להתיר הא כבר הותר בלא זה. ואמרת ששאלת להר"ר משה רויה נר"ו ופירש מכח קושיא זו שהשלמים שהניח הוא קודם זריקת דמים והבעיא היא בעקרו קא מתפיס דהא קודם שנזרק הוא או דלמא בהיתרא קא מתפיס דדעתו לאחר שנזרק והקשית לו איך יוכל לומר בהתירא קא מתפיס אם קודם זריקת דמים הוא ועוד שכשהניח התלמוד הבעיא דאמר זה כזה נראה שלא הפכה לגמרי רק שלא יאמר לאחר זריקת דמים ואמרת שמצאת בפירוש הרא"ש ז"ל כדבריך ואמר לך ה"ר משה נר"ו כי טעות הוא בפירושו:
תשובות הריב״ש · חלק ש״נ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.