שאלת להודיעך דעתי במה שיש מחלוקת בין חכמי ארצכם על ענין החלב שמשימים בין נסר לנסר בקנקנים של עץ כדי שיחוברו היטב ולא ינטף היין כי יש מהם מתירין וראייתם באשר הוא מין בשאינו מינו והוא בנותן טעם ועוד כי אינו נתך מצד חום היין אפי' נכנס תוסס ואפי' תמצא לומר יהיה נתך אין בו כדי שיהיה נותן טעם בו ואת"ל יהי' נותן טעם הוא לפגם והוקשה לך על דבריהם כי זה כלו בדיעבד אבל לכתחל' לא והשיבו לך כי היין לא יתערב עם החלב אבל הוא מתרחק ממנו ואינו כשאר אסורין המתערבין בדבר המותר. ועוד משום הפסד ממונו יש להתיר. ודעת האוסרין הוא שאין האסור מצד התערובת כי אם מצד הנגיעה ולמדו זה מאותה דחולין דפרק כל הבשר (חולין קח.) דאמרינן בגמרא דאפילו תרו לה כולי יומא בחלבא מותר מדאורייתא דבשול אמר רחמנא ודקדקו מינה דדוקא מדאורייתא שרי אבל מדרבנן אסור אפי' פחות מיומא משום נדר מצד הנגיעה. ועוד דקדקו דוקא בבשר בחלב דחדוש הוא אינו אסור מדאורייתא משום הנגיעה אלא בבשול אבל שאר אסורין אסורין בנגיעה וגם לסברתם אמרת אתה כי יש הפרש בין בשר בחלב לשאר אסורין חדא דחדוש הוא ועוד דשעור בב"ח אינו בשעור שאר אסורין המעורבין בדבר המותר כי הוא במשהו ועוד אסור בהנאה מה שאין כן חלב שלא במינו עד כאן דבריך:
תשובות הריב״ש · חלק שמ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.