עוד שאלת בהא דקאמר פרק אלו הן הנשרפין (עו:) ברזל אין צריך אומר שממית בכל שהוא וקאמר והוא דברזיה מיברז ופירשו התוספות ז"ל דטעמא משום דמזרף זריף ששורף ונופח ולפי זה לא ידעתי למה אומרין למוכי סכין כי הרי ממעט יעלה הרבה גם כל היום אנו רואין הרבה והרבה מכין עצמם בסכין או במחט וברית מילה בסכין היא ומעוטא דמעוטא הוי מאן דלא מתסי זולתי אם נאמר כי טעמא דא"צ אומד הוי מכיון דהיזק מועט יעלה הרבה מה מועיל אומדנא כי הרופא יחשבנו למעוט וההיזק יעלה הרבה גם בההיא דפ' מי שאחזו (גיטין עב.) הרי זה גיטך אם מתי מחולי זה כתב הר"ר יעקב ז"ל באבן העזר (סי' קמה) שאם לא יצא מן הבית אפי' ניתק מחולי לחולי אין צריך אומד דודאי מאותו חולי הראשון מת ולשנא דנקט דודאי קשה לי דא"כ אף לגבי דיני נפשות יהי' כן הדין והרי כל היום אנו רואין הרבה מוכים שנתקין לחולי אחד וזה להם לזכות ולהצלה בדינם עכ"ל:
תשובות הריב״ש · חלק של״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.