תשובה לפי הנראה מלשון השאלה כל אחד מהם מוחזק במה שקנה וראובן בא להוציא משמעון אם מחמת מה שטוען שלא היתה מכירה גמורה בסכום קבוע אלא שההפסד יהיה לשמעון אם מחמת מה שאומר שיש שם אונאה גדולה שהוא מקח טעות ולכן אם לא שהה ראובן משעת המכירה עד שעת שתבע האונאה משמעון בכדי שיראה הסחורה ההיא שקנה לתגר או לקרובו ר"ל לבקיאין בשומתה שיגידו לו אם נתאנה אם לאו הדין עמי שהרי אפי' היתה מכירה גמורה כדברי שמעון כל שנתאנה ביתר משתות בטל מקח אבל אם שהה בכדי שיראה לתגר או לקרובו אין טענת האונאה כלום שהרי מחל כיון שהיה לו שהות להראותה ולתבוע אונאתו ולא חשש לה כדאפסיקא הלכתא בבבא מציעא בפרק הזהב (בבא מציעא נ':) פחות משתות נקנה מקח יתר משתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה וזה וזה בכדי שיראה לתגר או לקרובו אבל עדין נשאר לו לראובן טענה מחמת טענתו הראשונה שאומר שלא היתה מכירה בסכום קבוע ועל טענה זו חייב שמעון לישבע שבועת היסת שהיתה מכירה גמורה כדבריו ונפטר וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
תשובות הריב״ש · חלק של״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.