תשובה דבר זה אינו מוסכם בירושלמי אבל מחלוקת אמוראים הוא שם שכך כתוב שם (מ"ק פ"ב ה"ג) הדא שיירתא שרי למיזבן מינה בחולא דמועדא הוה ידע דשיירתא אזלא ומוזלא עבידתיה אמר רבי מונא אין ידע דהוה מזבין ופחות מן קרנא יזבן ואי לא לא יזבן אמר רבי יוסי בר רבי בון אגרא וקרנא קרן הוא אין ידע דהוה מזבין ופחית מן קרנא מזבין ואי לא לא מזבין ופי' פחית מן קרנא דרבי יוסי ב"ר בון ר"ל מן השכר שהוא מכלל הקרן לפי סברתו כי הוא חולק עם ר' מונא וכן פירש זה הירושלמי הר"י בן גיאת ז"ל בהלכותיו וסמך על דברי רבי יוסי ב"ר בון כמו שהוא מן הדין להקל בדרבנן כי אין בזה מלאכה גמורה וכן הביא תשובה לרבינו האי ז"ל בענין שיירה של חוגגים הבאה בחולו של מועד ויש במה שנמכר להם שכר וכשנמנעין באין לידי הפסד וחסרון שכר וכן במה שהם מוכרים אם אין לוקחין מהם אי אפשר ליקח כמותו לאחר מכאן והאריך לומר כי מותר משום דבר האבד. גם הראב"ד ז"ל כתב בפירוש דלגבי פרקמטיא שאין בה מלאכה אלא שאסרו חכמים משום עובדין דחול עבורי רוחא הוי כדבר האבד וגם שהקלו בו משום שמחת יום טוב דאי מטי ליה רוחא במועד מיתהני מיניה במועד דשתי קונדיטון ואכיל פטימן ומוקיר למועדא שפיר כמ"ש ז"ל בפירושיו וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל וגם הרמב"ן ז"ל שחלק על הראב"ד ז"ל ואמר שלא התירו לקנות מן השיירה בחול המועד אלא דברים שהוא צריך להם לצרכו ולתשמישו וכיון שאם לא יקנה עתה מן השיירה סחורה בזול על כרחו יש לו ליקח לאחר המועד ביוקר הפסד גדול הוא זה אבל לקנות מן השיירה סחורה כדי להשתכר בריוח אסור דהעברת ריוח לאו דבר האבד מיקרי אלא מבטל כיסו הוא כמו שתמצא דבריו ז"ל בארוכה בספר תורת האדם מ"מ אין נראה שיקפיד במכירה להצריך שיהיה נפסד בקרן דכיון שהפרקמטיא בידו והוא מוציא עתה מי שקונה אותה ביוקר ולריוח גדול ולאחר המועד לא יתנו לו כל כך ריוח אין לך הפסד מן הקרן גדול מזה שהרי עתה שוה סחורתו כמה שנותנין בה וזהו דעת רבי יוסי ב"ר בון דירושלמי. איברא שהר"ם מקוצי ז"ל כתב בספרו שאפי' למכור צריך שיהיה פוחת מן הקרן ונראה שפסק כרבי מונא או שהיה לו נוסחא אחרת בירושלמי או שלא היה מפרש אותו כפירוש הנכון שפירשו הרב רבי יצחק בן גיאת ז"ל וגם הר"ם הנזכר ז"ל התיר אם מכר בריוח כדי שיהיו לו מעות מצויות להוציא בימי המועד ואף כשאינו פוחת מן הקרן אלא מן הריוח לבד ובדברים כאלה שהם דרבנן ויש הרבה מן המתירין אין לחוש לגעור במקילין ולהוכיח אותם וגם אני כך דרכי אלא שלבא לישאל אני אומר להם כי יש מתירין ויש אוסרין ושראוי להחמיר כדברי הרמב"ן ז"ל ושכן אני מחמיר לעצמי למנוע מלהלוות ברבית כדבריו ז"ל והשומע ישמע והחדל יחדל:
תשובות הריב״ש · חלק ש״כ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
