תשובה יש אתי פרטי דפריט הר"ם הלוי במסכת גטין ובבאור כתב דכל שהקפיד הבעל ואמר טול ממנה חפץ והדר הב לה גיטא לא ישלחנו ביד אחר שמא ישנה אותו שני ואם שלח ביד אחר ולא שנה השני הוי גיטא והיינו מאי דאמרינן בגמרא היכא דנפקא לאפיה וכו' דכולי עלמא לא פליגי דגיטא מעליא הוא ופירש הוא ז"ל לאפי' דשליח שני כפירוש רש"י ז"נ וכתב עוד שכן הדין באל תגרשנה אלא בימין דאי שוי שליח ואזיל שליח שני ויהב בימין בקפידיה דבעל הוי גיטא אמנם בנדון זה אין אנו צריכין לזה כיון שהבעל נתן רשות לשליח למנות כמה שלוחים דכיון דאיהי לא קפיד אנן לא קפדינן כמו שכתבת אתה ואין כאן בית מיחוש ומטעם זה גם כן לא היה צריך לחלה ולא לאונס אחר ואפילו עד כמה שלוחים זה מכח זה דכלהו מכח בעל קא אתו והלא אפילו בשליח קבלה שכתב הרמב"ן ז"ל שאינו יכול למנות אחר משום דהוו מילי דלא ממסרין לשליח כתב שאם נתנה לו רשות למנות אחר מצי משוי דהוי כאלו היא ממנה אותו שני שלא בפניו וכל שכן בנדון זה שאינו אלא משום קפידא והוא אינו מקפיד וכן אף אם השליח הראשון לא צוה לב' בבאור לבלתי תת הגט עד שישיג מחילת הכתובה כמו שצוה אליו הבעל אין בכך כלום שהרי הוא ממנה אותו מכח שטר שליחות של בעל המזכיר מחילת הכתובה והרי הוא כאלו הזכיר לו כן השליח הראשון לשני ועוד שכיון שהבעל לא הקפיד להתנות בזה ר"ל שיצוה כן השליח הראשון לשליח השני שימנה תחתיו אלא נתן לו רשות סתם למנות שליח שני גיטא מעליא הוא כל שהשליח השני קיים קפידתו דבעל ונראה שאף במי שלא נתן רשות בפירוש לשליח למנות אחר כדינא דמתניתין ואמר ליה שקול מינה חפץ והב גיטא שאין לו למנות שליח לכתחלה שמא לא יזכור לצות כן השליח הראשון לשני וכן שמא ישנה השליח השני ומכל מקום אם מינה השניח הראשון שליח שני ואמר לו הב לה גיטא ואת דבר החפץ לא הגיד לו או שהגיד לו והחליף ואמר לו הב גיטא ושקול חפץ עם כל זה גיטא מעליא הוי כל שהשליח השני נטל החפץ ואח"כ נתן הגט. וז"ל הגמרא היכא דנפקא לאפיה ויהבא ליה חפץ כי לפי פירוש רש"י ז"ל וסיעתו שפירשו ויהבה ליה חפץ לשליח שני מאי לישנא דנפקא לאפיה ויהבה ליה חפץ הוה ליה למימר היכא דשקיל מינה חפץ אלא שהכונה היא שאפילו אם השליח השני לא ידע כלל מענין החפץ לפי שהשליח הראשון לא הגיד לו דבר ממנו או שהגיד והחליף בין מוקדם ומאוחר אלא שהאשה מעצמה נתנה לו החפץ ראשונה מיראתה פן הקפיד הבעל בזה גיטא מעליא הוא שהרי נתקיימה קפידתו של בעל מכל מקום :
תשובות הריב״ש · חלק שט״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.