תשובות הריב״ש · חלק ש״ו סימן א׳

עוד שאלת על אלו המוכרי פירות בפחות מהשער לתתם לזמן הגורן שלהם כגון אלו הקונים צמר בזמן ששוה שני פרחים בסך י"ח דינרין ויש לו לקבלה בזמן הגזה אשר אז היא שוה כשער של עכשו או יותר וזה עושה המוכר בשביל המעות שמקדים לו כלן או רובן מאי כיון שיש לצמר גורן קבוע שהוא בעת הגזה יש לו לפסוק או כשער הגורן או כשער היוצא עתה או דילמא כל זה הוא לאותן העומדים שם בכפרים שאין להם צמר ממקום אחד כי אם מצאנם ולאלו יש גורן קבוע אבל לעומדים בכרך כמו היום בבלנסיא' שהצמד מביאין שם החמרים מכל עבר ופנה כמי שאין לו גורן קבוע הוא ודמי להא דאמרינן (בב"מ ע"ג.) החמרים מעלין במקום היוקר כמקום הזול אחר שהם משתכרין במה שמוותרין להם המוכרין בכפרים במשקולות ובמדות ואע"ג דבאחריותן הם מביאין הפירו' ההם מה שמשתכרין בויתור נחשבהו נגד האחריות ההוא ונדמה אותן כאלו הם שלוחים מהבעלי הבתים בקניה הזאת זה יספיק כל היכא שהויתור ההוא יהיה מהמוכר אבל אלו שמוכרין הצמד והקונה מקבל אותה למשקל הראשון מבעלי הצאן בעת הגזה ולחמר הזה אין שום ויתור בעולם והוא מביאה באחריותו כל הדרך או קצתו יראה שיהיה בו אסור ולא יהיה התר בזה דומיא דההיא דחמרים אלא כשהמוכר הזה מוכר הצמר לאלו הבעלי בתים למשקל אחר במקום היוקר בצד שישאר לו הויתור ההוא במשקל או במדה אבל מה נאמ' כשהצמ' מקבל הקונה למשקל הראשון בכפר והיא באה באחריותו האם נאמר כיון שבאחריותם היא בדרך אע"פ שויתור המשקל הוא שלהם שליחותיהו הוא דעבוד ואע"פ שהמעות הביאו שמה המוכרים על אחריותן הרי יש שכר אחר העומד כנגד זה האחריות דמגלו ליה תרעא מאי. יורנו מורינו הדרך הנכון והישר בכל זה למען נוכל ללמוד הלכה למעשה עכ"ל: