תשובות הריב״ש · חלק רצ״א סימן ג׳

תשובה נראה שלא הותר לשניהם דשתי שבועות הן שהרי אם עשאן שתיהם בהעלם אחד חייב שתים וגם אין לומר בהן שיהיו מצטרפין וכיון שהן כב' שבועות מוחלקות צריך התר לכל אחת ואחת כמש"כ הרמב"ם ז"ל (פ"ד מהלכות נדרים) דאם אמר שאיני נהנה לזה לזה לזה צריכין פתח לכל אחד וא' וכן כל כיוצא בזה והוא שפסק בכאן דלא כר' שמעון דס"ל (שם) עד שיאמר שבועה לכל א' ואחד אלא כיון דאמר לזה לזה בלא וא"ו הרי הוא כאלו אמר שבועה לכל א' ואחד וה"נ כיון שאם עשה שתיהן בהעלם אחד חייב שתים שתי שבועות הן דלא גרעי אכילה ולבישה לחלק מאכילה ושתיה דאי אמר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים כדאמרינן בפ' שבועות שתים בתרא (שבועות כ"ב:) ואע"ג דשתיה בכלל אכילה היא ואין שבועה חלה על שבועה אפ"ה כיון דהדר אמר שלא אשתה גלי דעתיה דכי אמר ברישא שלא אוכל לאכילה בלחוד נתכוון וכי הדר אמר שלא אשתה לאו שבועה על שבועה היא ומ"מ אע"פ שכללן בשבועה אחת חשבינן להו כשתי שבועות לחייב עליהם שתים בהעלם אחת אע"פ שאם אמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים ואכלן אינו חייב אלא אחת אא"כ במסרב בו חברו וכן נמי בשבועה שלא אשתה יין וחלב ודבש כדאיתא התם (כ"ג:) אלמא אע"פ שאין המינין מחלקין בפעולה אחת מ"מ חלוק הפעולות מחלקות ואע"פ שהן דומות קצת כגון אכילה ושתיה דהא שתיה בכלל אכילה אפ"ה כיון דאין שוות לגמרי דאכילה לאו בכלל שתיה מחלקות כ"ש כשהן פעולות מוחלקות לגמרי באכילה ולבישה שהן מוחלקות נאום יצחק ב"ר רבי ששת זלה"ה: