שאלת המספק גפן בארץ שידוע שאין בו משום ערלה מדאמרי' בת"כ (סדר קדושים פרשה ג') ונטעתם פרט למבריך ולמרכיב דאלמא הברכה אין בה משום ערלה עמד הספוק שני ערלה ואחר כך נפסק מונין לו שני ערלה או לאו כי יש בכם מי שאומר דההיא דאמרי' במס' ערלה פ"ק הבריכה שנה אחר שנה ונפסקה מונה לו משעת הפסקה ההיא דוקא בשנפסקה תוך שני ערלה והביא סיוע לדבריו ממ"ש רבינו שמשון בפירושיו ז"ל דבריכה כל שלא נפסקה מן האילן הזקן אין בה משום ערלה וכשנפסקה בין לסוף שנה בין לסוף שתים נעשית לה ערלה ומונין לה משעה שנפסקה ע"כ. דמשמע מדבריו דדוקא תוך שנה או שנתים הא לאחר ג' שעברו עליה שני ערלה לא. ואתה אמרת דלא שנא והבאת סיוע לדבריך ממה שהוקשה לראשונים ז"ל מדאמרי' בת"כ ונטעתם פרט למבריך ולמרכיב מכאן אתה אומר ספוקי גפנים וספוקי ספוקי מותר ובפ"ק דר"ה (ט:) משמע דיש ערלה בהברכה מההיא דגרסי' התם אחד המבריך ואחד המרכיב שלשים יום לפני ר"ה עלתה לו שנה ותירצו דההיא דפרקא קמא דר"ה מיירי בשנפסקה מאביה אבל כל זמן שלא נפסקה מותר הרי שלא פסקו לה זמן ושאלת לבאר לך הדין עם מי:
תשובות הריב״ש · חלק רפ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.