תשובות הריב״ש · חלק רס״ו סימן ג׳

תחלה יוסף דקוואליאון אחד מן הב"ד הראשונים העיד בכח שבועתו שביום ו' בכ"ט יום לחדש טבת של שנת קמ"ז הביאו דוראן הנז' לבה"כ וגם הביאו שם לדושאל דבילקיירי ולאשתרוק אורגיר ובקש מהם שיקבעו מקום ויקבלו עדות שני העדים שהביא לפניהם ובהיותם יושבים בעזרה שלפני בה"כ התחיל להעיד לפניהם א' מן העדים ששמו וידאל אברם דבוריאן וכאשר התחיל להעיד נמלכו וירדו למטה לפני עמוד החצר של בה"כ ושמה היו עומדין שלשתן סומכין על העמוד ובא להעיד לפניהם וידאל דיבוריאן הנז' ולא נשבע ולא נחקר ולא נבדק כלל אלא ששאלוהו איך היו אלו הקדושין שטוען מאשטרי דוראן ואמר הוו יודעין כי בד' או בג' בשבת הראשון שאחר התענית שבחדש תמוז משנת קמ"ה הביא אותו דוראן הנז' ולאנבונפיל קריגוד לבית מרת מיירונה הנזכרת והכמין אותם בחדר קטן אפל שכנגד הבית ונשאר דוראן הנז' בחצר וירדה שם מרת מיירונה הנזכרת וראתה טבעת ביד דוראן הנז' ושאלה אליו מה זה בידך אמר לה טבעת יפה אמרה לו הראהו לי אמר לה איני רוצה אמרה לו הראהו לי לטובתך אז נתנו לה וכך אמר לה דוראן הנז' הנני נותנו לך בתורת קדושין ולקחה אותו וכרכתו בנייר לבן ושמתהו בחיקה ואח"כ נכנסה בבית המבשלים ונכנס דוראן הנז' אחריה והם העדים הלכו להם ואחר ששמעו יוסף דיקווליאון זה וחבריו את דברי זה וידאל אברם די בוריאן העיד בפניו בונפיל קריגוד שהי' עמו ואמר שהוא היה עמו באותו מעשה באותו חדר אפל והעיד כמו שהעיד וידאל אברם הנז' אבל לא נתכוון עדותו עם מה שאמר חבירו שהיה באותו שנה כי זה בונפיל אמר שהיה ביום ההוא בשנת קמ"ד וכאשר שמע חברו צעק לו קמ"ה קמ"ה נעשה ואח"כ נמלכו שניהם לומר שהיה בשנת קמ"ה ובתוך אלה הדברים סיים בגמר עדותו וידאל הנז' ואמר לא תאמינו לי כלל על מה שאמרתי עד שאראה לכם כתב שיש לי בביתי על זה הענין ולמחר ביום השבת בא והביא כתב בידו שכתוב בו באמת לא ראיתי ולא שמעתי ולא הייתי בזה הענין אך הכל שקר בודאי ונתן הכתב ההוא ביד הב"ד ואמר להם זהו הכתב שאמרתי לכם אתמול בעת שהעדתי בפניכם שלא תאמינו לי עד שאראנו לכם זהו מה שהעיד יוסף די קווליאון אחד מן הב"ד הראשונים בפני הב"ד האחרונים. ודיולושאל דבילקיירי חברו העיד ג"כ לפני הב"ד האחרונים בשבועה ובדרישה ובחקירה ובבדיקה והעיד כמו שהעיד יוסף דקווליאון הנזכר חברו רק שנחלק לו בזה שאמר דיולושאלן זה כי וידאל אברהם די בורואן העיד שהיה בשנת קמ"ה ביום הנזכר וחברו בונפיל נחלק עליו ואמר בשנת קמ"ד ביום הנזכר וזה העידו כל אחד בפני חברו ושלא בפניו ועל זה המחלוקת מהכחשת עדות השנה אמר וידאל די בוריאן להראות הכתב ושלא יאמינוהו מעדות השנה עד שיראה להם הכתב ולמחר הראהו להם והיה כתוב בו מה שכתוב למעלה ונתנו להם ואמר להם כדברים האמורים למעלה ע"כ עדות דיולושאל דבלקיירי שהעיד בפני הב"ד האחרונים ובפני חבריו הב"ד הראשונים ובפני דוראן הבעל דבר הנז'. ואחר כן העיד אשתרוק אודק אורגייר אחר שנשבע ונחקר ונבדק כראוי ואמר שהוא שמע מפי העדים ההם מה שהעיד חבירו דיולושאל די בלקיירי כי וידאל אמר קמ"ה ביום הנזכר ובונפיל אמר קמ"ד ביום הנזכר וכאשר ראו המחלוקת ההוא נמלכו כאחד שיש ב' שנים מזה המעשה מאלו הקדושין רק שעדיין נחלקו שניהם באותה שנה איך היו מונין בה וידאל אמר קמ"ה היו מונין ביום ההוא ובונפיל אמר קמ"ד היו מונין ביום ההוא ועל זה המחלוקת שנחלקו העדים אמר האחד והוא וידאל די בוריאן שלא יאמינו לו בזה המחלוקת מן החשבון עד שיראה הכתב שיש לו על זה ולמחר ביום השבת הראה להם הכתב ונתנו להם כמו שנזכר למעלה זהו מה שהעידו השלשה בית דין הראשונים בפני השלשה בית דין האחרונים שישבו לקבל עדותן ברצון מאשטרי דוראן הבעל דבר ובפניו ובפני הנכבדים מאשטרי אברם אביגדור ודון שמייל קאלודון אשתרוק דבילקיירי ממה שהעיד בפניהם וידאל אברהם די בוריאן ובונפיל קריגוד בענין הקדושין ההם והיה זה בשני בשבת בעשרה ימים לירח שבט שנת קמ"ז בארלדי ומזה עשו שטר קבלות עדות שנים מן הב"ד האחרונים שהם אשתרוק שלמון אביגדור בוניאק אשתרוק נשיא וחתמו בנמש"י וכתבו בו ואע"פ דבתלתא יתבינא בתרי חתמינא ואחר כן נחקר עדות וידאל דבוריאן בפני ג' איך העיד בפני הב"ד הראשונים שהם פלוני ופלוני ופלוני על ענין הקדושין ואם הוא יודע דבר בזה הענין ומה הביאו לומר זה ואלו הג' שקבלו עתה עדותו השביעוהו וחקרוהו ובדקוהו ושאלוהו איך העיד בפני השלשה הב"ד הראשונים בענין הקדושין ואם היו יושבין הב"ד בשעת קבלת העדות ואם השביעוהו ואם נחקר ונבדק והשיב היו יודעין שלא היו יושבין וגם לא נשבעתי ולא נחקרתי ולא נבדקתי אלא ששאלו לו איך היה המעשה של אותן הקדושין שטוען מאשטרי דוראן הנזכר והיו יודעין שבחמשה בשבת בכ"ח ימים של חדש טבת של שנה זו לקתני דויניט דירודש די ארלדי בשוק הנקרא לו ששטיר ואמר לי אם תרצה תוכל להנקם משונאך קרשקש קצין ולקנות לך איש זרוע שיאהב אותך וכל הנזק שיגיע לך מזה עליה דידיה הדר ואם כה תעשה אתן לך גלימא יפה עשרה פרחים שתאמר הדברים שאומר לך ואמרתי לו רצוני להנקם משונאי ולקנות לי אוהב ושאעשה כל מה שיאמר לי ועל זה אמר לי דויניט הנזכר שאקבל עלי בחרם כמו שאקבל חרם הקהל לומר כל אותן דברים שאמר לי בכל עת שיבקש ממני מאשטרי דוראן הנזכר לאומרם ואלו הן הדברים שאמר לי דויניט הנזכר אחר שקבלתי עלי בחרם לאמרם בעת שיבקשו ממני וכך אמר לי כשתהיה נשאל על טענת הקדושין שטוען מאשטרי דוראן שנתן למיירונה הנזכרת תשיב ותאמר דעו באמת כי מאשטרי דוראן הנזכר לקחני עם בונפיל קריגוד ביום רביעי שאחר תענית של חדש תמוז של שנת קמ"ד ללכת לבית מיירונה הנזכרת והכמין אותנו בחדר אפל שכנגד פתח הבית ואחר כן ירדה מרת מיירונה וראתה טבעת ביד מאשטרי דוראן הנז' ובקשה ממנו להראותו לה ולא רצה ואמרה לו הראהו לי לטובתך ויתנהו לה ואמר לה הנני נותנו לך בתורת קדושין וקבלה הטבעת ההוא וכרכתו בנייר ונתנתו בחיקה והלכה לבית המבשלים והלך אחריה דוראן הנזכר ואני ובונפיל הלכנו לשוק למלאכתנו זהו מה שאמר לי דויניט הנזכר להעיד כשאהיה נשאל על זה ובששי בשבת בכ"ט ימים לחדש טבת משנה זו בערב בא אלי דוראן הנזכר ובקש ממני ללכת אחריו לבית הכנסת וראיתי שם יוסף די קווליאון ודי בלושאל אשתרוג ואשתרוג אידק הנזכר והעמיד אותן מאשטרי דוראן הנזכר לקבל עדות ממנו ומן בונפיל הנזכר. כראותי שם לבונפיל הנזכר אמרתי לו ירא אני לומר זה השקר ששואל מאשטרי דוראן הנזכר ממני וממך לומר בפני אלה השלשה ואמר לי בונפיל הנזכר לא תחוש כי כל נזק שיגיענו מזה עליה דמאשטרי דוראן הדר ומאשר לא עלה על דעתי שיהו בית דין אלו השלשה הנזכרים וגם בעבור החרם שקבלתי עלי לומר הדברים אשר שם בפי דויניט הנזכר אמרתי בפני אלו השלשה בהיותם עומדים ולא השביעוני ולא בדקו אותי רק ששאלו ממני איך היה מעשה הקדושין שטוען מאשטרי דוראן הנזכר ואמרתי הדברים כאשר שם בפי דויניט הנזכר רק ששניתי בכוונה חשבון השנה ואמרתי שהיה בשנת קמ"ה ואמרו לי בונפיל ומאשטרי דוראן הנזכר קמ"ד קמ"ד ועל זה חזרתי ואמרתי להם לא תאמינו לי כלל ולא תחתמו כלל בכל מה שאמרתי עד שאראה לכם תוך שני ימים כתב שיש לי בביתי על זה הענין וזה עשיתי כדי שלא אגמור עדותי ואח"כ העיד בונפיל הנזכר שהיה בשנת קמ"ד ולמחר ביום השבת הלכתי ליוסף דקווליאון ולדיבלואל דבילקיירי הנזכר ואמרתי להם הלא אמרתי אליכם אתמול שלא תאמינו לי כלל ולא תחתמו כלל ממה שאמרתי לכם בענין הקדושין עד שאראה לכם שיש לי בביתי זהו הכתב שאמרתי להראות לכם והיה כתוב באמת לא ראיתי ולא שמעתי ולא הייתי בזה הענין אך הכל שקר בודאי ולכן לא תאמינו אלא בכתב זה ואמר לי יוסף דקוליאון הנזכר אני שמח מזה הכתב יותר ממה שאמרת אתמול לפנינו. ואחר שהעיד וידאל הנזכר בפני אותם השלשה אחר שנשבע ונחקר ונבדק כראוי כד הוו יתבין כחדא עוד השביעוהו ובדקוהו אם היה יודע דבר באותן קדושין שטוען מאשטרי דוראן הנזכר ואמר להם היו יודעין שאיני יודע ולא שמעתי מזה דבר וזה לי כמו ארבעה שנים וחצי שלא נכנסתי בבית מיירונה הנזכרת זולתי פעם אחת שהיה קרוב לפסח שנת קמ"ה שהלכתי שם עם סוחרים לקנות ממנה כלים שהיו מאחיה מאשתרי בונגודש קצין ולא דברתי עם מאשטרי דוראן הנזכר זה כמו ארבעה שנים וחצי זולתי היום הנזכר שהייתי בפני שלשה הנזכרים בכ"ט בטבת משנה זו אבל באמת דעו שמעולם לא עלה בדעתי לומר שראיתי מה שאמרתי בפני השלשה הנזכרים אם לא מפני שהחרם שקבלתי על שהתעני דויניט הנזכר והייתי חושב שהייתי חוטא אם לא הייתי מקיים הנדר שנדרתי לדויניט הנזכר בכח חרם ובאמת לא ראיתי ולא שמעתי דבר ממה שטוען מאשטרי דוראן הנזכר מן הקדושין ובאמת שהוא טוען שקר כמו שנראה. זהו עדות וידאל הנזכר בפני שלשה שהם אשתרוק שלמה אביגדור שאלויש וידאל דיבוריאן בוניאק נשתרוק נשיא וכתבו וחתמו אלו השלשה שטר מזה כד הוו יתבין במותב תלתא כחדא י"ב שבט קמ"ז. ואחר זה שני ימים אחר שהעידו השלשה ב"ד הראשונים לפני ב"ד האחרונים עשו הם עצמם שטר מקבלת העדות שקבלו משני עדי הקדושין והזכירו בו שהעדים הנזכרים העידו לפניהם כד הוו יתבין במותב תלתא כחדא עדות ברורה שביום ג' בשבת אחר עבור תענית י"ז בתמוז קמ"ד הביאם מאשטרי דוראן הנזכר לבית מרת מיירונה כדי להעיד על מה שיראו ממנו וממרת מיירונה ואמר להם אתם עדי והלכו עמו ובפניהם דבר מאשטרי דוראן עם מרת מיירונה הנזכרת ובידו טבעת זהב והראהו לה ואמרה לו מה זה בידך ואמר טבעת זהב אמרה לו הראהו לי וענה אותה לא אראהו לך וחזרה מיירונה הנזכרת ואמרה לו הראהו לי לתועלתך ולטובתך ואז אמר לה הנני נותן ליך זה הטבעת שתהיה מקודשת לי בו ולקחה את הטבעת בתורת קדושין וכרכה אותו בדבר לבן ושמתהו בחיקה ואח"כ נכנסו שניהם בחדר אחד והם העדי' הלכו לדרכם. ועוד הזכירו בשטר זה שהם הב"ד שמעו דברי העדים וקבלו עדותם ושחקרו אותם זה שלא בפני זה ושמצאו דבריהם מכוונים מענין הקדושין האלו באתה יום ובאיזה שבוע ובאיזה חדש ובאיזה מקום ושאחר שנחקר עדותן בפניהם נסתפק וידאל אם היה בשנת קמ"ד או בשנת קמ"ה ואמר העד הנז' הנה ספק אצלי אם בשנה ההיא היו מונין קמ"ד או קמ"ה וזה הספק יתבאר אצלי אחר ראותי ספר א' שיש לי בביתי ושם כתוב כמה היינו מונין באותה שנה אם קמ"ד או קמ"ה אבל ברור לי כיום שבתענית תמוז זה שהיה בשנת קמ"ו לא עברו כי אם שתי שנים ובשנה ההיא שאני מסופק בה אם היא קמ"ד או קמ"ה היו כל הדברים הנזכרים בין מאשטרי דוראן ובין מיירונה כמש"כ למעלה וראינו אני וידאל וחברי בונפיל קריגוד זהו תורף הקבלת העדות שחתמו בו הג' דיינין שהעידו לפניהם העדים ביום ו' בכ"ט טבת שנת קמ"ז והם חתמו בו בי"ב שבט קמ"ז ולא הזכירו בו דבר מהכמנת העדים ולא שהראה להם וידאל אברם שום כתב ביום שבת מחרת עדותם. עוד קבלו ג' והם בית דין עדות בנמש"י מאברם וידאל די וילה נובה דארלדי בשבועה ובדיקה וחקירה ושאלוהו מה הוא יודע בשני העדים שהעידו על הקדושין הנזכרים שהם וידאל אברהם די בוריאן ובונפיל קריגוד אם הם מוחזקים בכשרות או הם עברו על דברי תורה והם פסולין להעיד וענה ואמר שמוידאל אברם דבורי' לא ידע ולא שמע שעבר על דברי תורה רק מה שהעיד על טענת הקדושין שהעיד בשקר עד שהוא בעצמו חזר בו ותוך עדותו אמר שהיה עושה זה העדות למה שפתהו דויניט דרודי"ש ומחמת שנשבע לו בחרם הקהל ועל העד האחר שהוא בונפיל קריגוד אמר שהוא יודע שבשנת קמ"ו בסוף שבט או בראש אדר נעשית גנבה בארלדי בית משה גראט ונתפרסם הדבר ונודע בחצר שהוא חלק עם הגנב ששמו וידו בן קומפרט דיויואש ונענש על זה והוציאו ממנו תכשיטין של כסף שהיו מאותה גנבה וגם מה שהעיד עתה בטענת הקדושין היה עדות שקר ונתפרסם השקר בכל קהל ארלדי וכמו שהעיד זה אברם וידאל די וילה נובה בפני הב"ד הנזכר כן העיד באותו מעמד יוסף דנמשי בשבועה בחקירה ובדיקה שלא בפניו רק שהוסיף לומר שהוא יודע באמת שמה שהעיד וידאל אברם בטענת הקדושין היה עדות שקר למה שפתהו והשביעהו דויניט דרודיש ונדר לו י' פרחים וכן הוסיף לומר כששאלוהו על בונפיל קריגוד שהוא יודע שעשה העדות בעד סך מעות שנדרו לו ואמר שזה כמו שנה שהיה הולך עמו בדרך דשרומייג ושאל לו אם הוא יודע דבר בטענת הקדושין שטוען מאשטרי דוראן ונשבע לו בחרם ובנדוי שהוא לא ידע ולא שמע דבר בזה וכן הוסיף לומר שבאותה גנבה השביעוהו בחצר שבועה כתורה אם היה דבר בידו מאותה גנבה ונשבע שלא היה בידו דבר ואח"כ יצאו מתחת ידו תכשיטין שהיו באותה גנבה. עוד העיד בונפוש בונגדאש קאייל בשבועה ובחקירה ובדיקה כאשר העיד וידאל אברם הנזכר וכתבו וחתמו בנמשי בחמישי בשבת בי"ג שבט שנת קמ"ז שלמה הכהן ב"ר שלמה הכהן. שמעון ב"ר משה גירונד"י. ידעיה ב"ר משה זצ"ל. עוד קבלו עדות השלשה ב"ד הנזכרים ביום ו' בשבת י"ד שבט שנת קמ"ז מיוסף אברם רבא דארלאדי והעיד בשבועה בחקירה ובדיקה וכן אמר תדעו כי ברביעי בשבת בחול מועד של פסח של שנת קמ"ה בא אלי משטרי דוראן דקריניט ואמר לי אני שואל ממך שתעשה בעבורי דבר אחד כי יש לך אוהבים רבים ואין לך לחוש לעשות מה שאני שואל והוא שתלך עם שני אנשים בדרך שבין מונפשלי"ר ובדר"ש ותעמדו שם עד שיבא לידכם שמייל דמיירנגאש שהלך ולנסיא"ה דארגון לעשות שדוכין ממיירונה בת אנשלויש קצין עם דון שלימיאש נשיא בבלנסיא"ה ואני יודע שיביא שטר שדוכין ושטר שליחות קדושין ואתם במוצאכם אותו בדרך הנזכר תהרגו אותו ותביאו לי השטרות שמביא אתו כי אני רוצה אותה לי לאשה ותדע כי היא מקודשת לי. ואני עניתי לו שאיני רוצה להרוג נפש וגם לא אוכל לגזול לו השטרות כי הוא אינו הולך בדרך אלא ביום ואיני רוצה לסכן עצמי ושאלתי לו לדוראן הנזכר שיאמר לי בשבועה ובחרם ובנדוי אם הוא אמת שהיא מקודשת ואיך קדשה ובפני מי ואמר לו כי באמת הוא קדשה בחצר ביתה ושהכמין שם בחדר האפל לבונפיל קריגוד ועמו אשה ששמה גינונייא בת אהרן כהן ושקדשה בדרך זה שהוא היה בידו טבעת וראתהו מיירונה ובקשה ממנו שיתנהו לה ואמר לה שאין רצונו לתתו לה אם לא תתקדש לו ואמרה לו שאין רצונה להתקדש לו ונתנו לה ורצתה היא להחזיר אותו לו והוא לא רצה לקבלו הימנה וזה ראו בונפיל וגינונייא הנזכרת בהיותם מוכמנים שם באותו חדר אפל. וזה אמר לי דוראן הנזכר לפני תיבת בית הכנסת דארלאדי ואני הלכתי משם לבונפיל קריגוד הנזכר ובקשתי ממנו שיאמר לי אם היה באותו מעשה ואמר לי וקבל עליו בחרם שדוראן הנזכר הכמין אותו עם גינונייא הנזכרת בחדר אפל כנזכר ושהוא ראה ושמע הענין כנזכר. ואחר כן הלכתי משם לבית אהרן כהן ודברתי עם בתו גינונייא הנזכרת ושאלתי לה אם היתה היא באותו מעשה עם בונפיל הנז' ונשבעה לי בחיי אביה ובשבועה חמורה שלא היתה עמו באותו מעשה ושלא ידעה ושלא שמעה מזה כלום. והלכתי בעיר ומצאתי לדוראן הנזכר ואמר לי אחרי שלא רצית לעשות בעבורי מה ששאלתי לך מענין אורה בונה עשה בעבורי דבר קטן כי אני שמעתי שאתה הולך מחר למונפשליר שתוציא שם קול שאני קדשתי למיירונה הנזכרת ואמרתי לו שאיני רוצה לומר זה השקר ואמר לי שיתן לי פרח אם אומר במונפשליר ששמעתי מחלוקת בארלדי שדוראן הנז' הוציא קול שקדש מיירונה הנזכרת והלכתי למונפשליר והוצאתי הקול ההוא כנז' בעבור הפרח שאמר לתת לי אך לא האמינו לי במונפשליר שהם ידעו שמה שטוען דוראן הוא שקר. ואחר שקבלו הב"ד זה העדות שאלו ממנו אם היה יודע שבונפיל קריגוד הוחזק בכשרות אם לא והעיד בפניהם שלא הוחזק בכשרות ואדרבה שהוא גנב והוא עובר בפרהסיא על חרם הקהל שקבל על עצמו וחקרנו אותו אם הוא יודע שהוא גנב ואמר שבחדש שבט או אדר של אשתקד נגנב למשה גראט קופרי עם כלי כסף וזהב ובונפיל הנז' הודה למשה הנזכר שהוא לקח אותה גנבה הנזכרת ושאלנו לו איך היה ענין אותה גנבה ואמר לנו יוסף הנזכר שעל ידו החזיר בונפיל הנז' למשה הנזכר הנמצא בידו מאותה גנבה ונשתעבדו בונפיל ואביו למשה הנזכר בחמשה ועשרים פרחים בעד מה שנשאר בידו מאותה גנבה כדי שלא ירדפהו בדין ושאלו לו אם היה יודע דבר בענין הקדושין שטוען דוראן הנז' ואמר להם הוו יודעים כי הכל שקר שביום שבת בעשרים ושלשה בטבת מזאת השנה אחר חצי היום לקחני דויניט די רודיש בשוק הנקרא מרקט טב וכך אמר לי הרי אתה מתקן הגגות ותוכל לומר שיום אחד היית מתקן גג בית מיירונה הנזכרת וראית כשהכמין דוראן הנז' את בונפיל הנזכר בחדר אפל שכנגד פתח הבית וראית שהיה שם דוראן בחצר ושמיירונה הנזכרת ראתה טבעת ביד דוראן הנזכר ואמרה לו להראותו לה ושהוא לא רצה ואמרה לו הראהו לי לטובתך ונתנו לה ואמר לה הנני נותנו לך בתורת קדושין. ואם תרצה לומר אלו הדברים אני אעשה שיתן לך דבר נאה ויקר כה אמר לי דויניט הנזכר שאומר לפני ב"ד כשיבקש ממני דוראן הנזכר ואני גערתי בדויניט הנז' על שהיה שואל ממני שאעיד זה השקר ואמרתי לו כבר פעם אחרת שאלת ממני שאעיד זה השקר לא תשוב לומר לי דברי שקר כי אני אכה אותך על מוחך עד כה העדות שהעיד יוסף הנזכר. אחר כך העיד בפניהם גם כן בשבועה בחקירה ובדיקה שלואד אשתרוג דארלדי באותו מעמד והעיד על בונפיל הנזכר שנתפרסם בארלדי ענין הגנבה הנזכרת כמו שהעיד יוסף הנז' והעיד שמה שהחזיר למשה גראט הנזכר החזיר בחוזק יד ועונש המלך. עוד העיד שלואד הנזכר שראה לבונפיל הנזכר מצחק בפרהסיא אע"פ שהתרו בו ברורי ארלדי בפני עדים שלא יצחוק מפני החרם שקבל עם הקהל ועכ"ז לא נמנע והיה מחלל שם שמים בפרהסיא. ועוד העיד שלואד הנזכר בפני הב"ד הנזכר שבשני בשבת בי' ימים לשבט משנה זו היו בית דין דון אשתרוק שלמון אביגדור ודון בוניאק אשתרוק נשיא ודון קרשקש בונגודאש נתן בארלדי וקבלו עדות על עסקי הקדושין שטוען דוראן הנזכר לדעת איך העידו העדים לפני יוסף די קווליאן דיולושאל בולקיירי אשתרוק אורגייד הנקראין ב"ד מאותן הקדושין ואחר שקבלו דון אשתרוק אביגדור ודון בוניאק אשתרוק נשיא ודון קרשקש נתן העדות הנזכר והיו כותבין שנים מהם קבלת העדות בית מאשטרי אברם אביגדור בא דוראן הנזכר עם שני תקיפי העיר וגזלו הכתב של קבלת העדות מידי דון אשתרוק אביגדור ודון בוניאק נשיא וקרעו הכתב ההוא והכו אותם באגרוף והוציאו חרבם ורצו להכותם בו ולהפיל את בוניאק הנזכר מאכסדרת הבית לארץ אם לא שנמצאו שם אנשים ולשים שהצילו אותם מידם ואמרו להם אותם התקיפים וגם אחרים שבאו אחריהם שלא יכתבו ולא יחתמו שום דבר שיהא גריעות כח דין מאשטרי דוראן הנזכר ואם יעשו יהרגו אותם. ועל זה יראו לנפשם אותם השלשה שקבלו העדות ולא יצאו מפתח הבית אם לא שהיה עמהם שני אנשים אחוזי חרב עבדי שוטרי העיר ולא יכלו לצאת מן העיר אם לא שיצא עמהם לשמרם שוטר העיר עד שהגיעו לגשר כפר פורקש זהו מה שהעידו שני העדים הנזכרים בפני ב"ד הנזכרים למעלה: