תשובות הריב״ש · חלק רנ״ז סימן ב׳

תשובה בין שאמר לצרכי בין שאמר לצורך עצמי ודירתי הכל אחד שאין משמעות לצרכי אלא לצורך דירה אבל בכאן הספק הוא אם אף כשאמר לצורך עצמי ודירתי נאמר שהבא מכחו יהיה כמוהו וקם תחתיו במה ששייר לעצמו. ודין זה תלוי בדבר אחר והוא שכל מי שמוכר או נותן לאחר ומשייר במכירתו או במתנתו אי זה דבר לעצמו אם משייר דבר ידוע ומסויים כגון שנתן שדה ושייר אילנות לפניו או ששייר בית בביר' גדולה או שמכר בית ואמר על מנת שדיוטה העליונה שלי בכגון זה יורשיו כמוהו אע"פ שלא פירש שהרי הוא כאלו לא נכנס המשוייר בכלל המכירה אלא כל אחד חלוק לעצמו המכור לבד והמשוייר לבד אבל אם אינו משייר דבר מסויים אלא במה שמכר משייר לעצמו אי זה תשמיש או שמכר דקל ושייר פירותיו לעצמו אע"פ ששייר מסתמא מקום פירי דלעצמו בעין יפה משייר כדאיתא בפרק (יש נוחלין) [מי שמת קמ"ח.] מ"מ כיון שמכר הדקל והוא משייר בפירותיו אין הכוונה בשיור כשאומר על מנת שהפירות שלי אלא לעצמו לבד ולא ליורשיו ולבאי כחו אא"כ פירש והיינו ההיא דתניא בפ' המוכר את הבית (בבא בתרא ס"ג.) בן לוי שמכר שדה לישראל ואמר לו על מנת שמעשר ראשון שלי מעשר ראשון שלו ואם אמר לי ולבני מת נותנו לבנו דאלמא דבסתמא כשאמר על מנת שהמעשר ראשון שלו אין בניו בכלל והטעם הוא לפי שאין זה דבר מסויים שנאמר הדבר הנמכר עומד בעצמו לבד והמשוייר לבד ולא נכלל במכירה אלא במה שמכר בדבר שהוא של מוכר שייר ולזה אין במשמעות שיורו אלא לו לבדו אא"כ פירש וכ"כ הרמב"ן ז"ל והוא הנכון . ובנדון זה כך הוא ראובן השכיר ביתו לשמעון והתנה שלא יוכל לסלקו לא הוא ולא באי כחו אלא לצורך עצמו ודירתו וכיון ששייר במה שהשכיר אין בכלל תנאי השיור אלא לעצמו ולדירתו ולא אפי' יורשיו אין צריך לומר בא מכח מכירה וכל שכן בנדון זה שנראה מלשון התנאי שכך היתה כוונתם שהרי הזכיר בלשון ההוא הרבה פעמים הוא ובאי כחו ובתנאי השיור לא אמר כי אם לצורך עצמי ודירתי: