אבל מה שרשאין בני העיר לעשות ונאה להם הוא לתת קצב לשכירות המקומות ושיתחייב מי שיש לו מקום שאין צריך להשכירו לאחר לישב בו כדתניא בפ"ק דב"ב (ח':) רשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכירות פועלים ולהסיע על קיצותן כלומר להעניש מי שעובר על דבריהם ולשון הרמב"ם ז"ל (פי"ד מהלכות מכירה) רשאין בני העיר לקוץ להן שעור לכל דבר ואפי' לבשר וללחם ולהתנות ביניהם כל מי שיעבור יענשו אותו כך וכך עד כאן:
תשובות הריב״ש · חלק רנ״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.