תשובה הדין עם העשיר ההוא שכיון שיש לו מקומות ישיבה שם ויש לו דרך רחב למקומותיו במקום הפנוי ההוא אין הקהל יכולין לקצרו מפני שמרבין עליו הדרך שהוא יצטרך לעבור למקומותיו במקום צר והרי זה כההיא דתניא בתוספתא הובאה בהלכות בפרקא קמא דב"ב מי שיש לו פתח במבוי אין בני המבוי כופין אותו לעשות דלת במבוי שיכול לומר רצוני שאכנס בחבילתי על כתפי עד פתחי וכתב הרב בן מאגש ז"ל שכיון שיכול לומר רצוני שאכנס בחבילתי על כתפי אפי' לעכב נמי יכול ולמנוע אותם מעשיית הדלת וכ"כ הרשב"א ז"ל ואעפ"י שאין טענת חבילתי על כתפי בביהכ"נ מכ"מ ג"כ יש לו טענה שאינו רוצה שיקצרו דרכו הרחב ואם בההיא שהם בני מבוי כמותו ורוצין להעמיד הדלת ואינם מקפידין אם אינם נכנסים בחבילתם על כתפם ואפילו הכי אחד מבני מבוי יכול לעכב וכל שכן בכאן שמי שיש לו דרך שם יעכב לאחרים ודמיא לההיא דאמרינן בגמרא התם (י"א:) אמר רב הונא אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו בני מבוי מעכבין עליו שמרבה עליהם את הדרך ופי' הרמב"ם ז"ל שבנה אצטבא כנגד פתחו וסתמו מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם באורך הדרך שהרי מקיפין האצטבא וכן פירש רש"י ז"ל בדרך זה ואע"פ שהגאונים ז"ל פסקו דלא כרב הונא היינו במאי דקאמר בני מבוי מעכבין עליו דמשמע כל אחד מבני המבוי ואפילו החצונים ממנו ובהא לא קיי"ל כוותיה דקאי כרשב"א דסבר דה' חצרות הפתוחות למבוי כלן משתמשות במבוי וכל א' משתמשת בכל המבוי ואפילו במה שלפנים הימנה ואנן קיי"ל כרבי דסבר כלן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה וכו' דכל אחת משתמשת במבוי במה שכנגדה ולחוץ ולא במה שלפנים הימנה אבל לכולי עלמא בני מבוי הפנימים מזה הסותם כנגד פתחו יכולין לעכב עליו שהרי יש להם דרך רחב עליו והוא מקצרו וצריכין להקיף והלא אמר במבואות המפולשין לרשות הרבים ובקשו בני מבואות להעמיד להם דלתות בני רה"ר מעכבין עליהם ואע"פ שאין להם דרך באותו מבוי והיינו מטעמא דזימנין דבני רה"ר דחקי ועיילי להתם כלומר ועתה כשיסגרו דלתות המבוי אם לפעמים יתקבצו רבים ברה"ר וידחק להם לא יהיה להם מקום להתרחב שם כ"ש בכאן שיקבעו שם מקומות ישיבה שיצר לאותן שיש להם דרך שם שיכולים לעכב ואע"פ שיש להם עדיין דרך רחב אפילו הכי כיון שהחזיקו רבים בזה אסור כדאמרינן בסוף פרק חזקת (ס"א:) גבי כונס לתוך שלו שאם רצה להחזיר כותלים למקומן אינו מחזיר ואע"ג דאיכא רוחא כרבי יוחנן דקיימא לן כוותיה:
תשובות הריב״ש · חלק רנ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
