תשובות הריב״ש · חלק רמ״ה סימן ב׳

תשובה אם היין שבחבית נתערב בו מים כשעשאוהו כמו שרגילין לערב בו תמד היין מותר ואפי' בשתיה ואף אם נאמין לדברי הנער שאומר ששם הכלי בתוך החבית קודם שהוכשר לפי שלחלוחית היין האסור מתבטל במים המעורבין ביין שבחבית ורואין היין שבחבית כאלו אינו כמו שאמרו ז"ל (ע"ג ע"ג.) רואין את מינו כאלו אינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו אבל אם היין שבחבית הוא יין לבד ומים לא באו בו אז אם היינו מאמינין לדברי הנער היה הכל אסור בשתיה דיין נסך המתערב ביין אוסר במשהו ואפילו סתם יינם או יין שנאסר מחמת מגע עובד ככבים כמו שהסכימו המפרשים ז"ל שלא כדברי ר"ת ז"ל. אלא שנראה שאין הקטן נאמן לאסור היין שהוא בחזקת התר דעד אחד נאמן באסורין אמרו כמ"ש במסכת קדושין פ' האומר (ס"ה:) אמר לו עד אחד נטמאו טהרותיך והלה שותק נאמן והטעם משום דעד אחד נאמן באסורין אבל קטן אינו נאמן לאוסרו וכ"ש באסורא דרבנן כנדון זה דמה שאמרו דהמנינהו רבנן בדרבנן היינו להקל אבל לא להחמיר ואפילו בגדול אומר ר"ת ז"ל שאם בעל היין אומר אינו מאמינך היין מותר ולא אסרו אלא בשהלה שותק ומשום דשתיקה כהודאה דמיא ויש חולקין עליו. ולכולי עלמא קטן אינו נאמן והא דאמרינן במסכת סוכה (מ"ב.) קטן היודע לשמור את ידיו אוכלין על ידו טהרות זהו בטהרות שבידו אבל במה שאין בידו אין הקטן נאמן להוציא דבר מחזקתו להיתר או לאסור וכיון שאין הנער נאמן אע"פ שנמצא בצד החבית והכלי על החבית אין לאסור היין שהוא בחזקת היתר בשביל זה דומיא דמאי דאמרינן בע"ג (ע':) גבי ההיא רביתא דאשתכחא ביני דני דאע"פ שנמצא בידה מקצף שעל פני היין אין אומרים ודאי נגעה ביין אלא תולין שלקחה מעל גבי החבית ואף אם עתה אין קצף על גבי החבית ובתוך החבית יש בו עם כל זה תולין דלמא איתרמויי איתרמי והיה שם בשעה שנגעה בגבי החבית: