תשובה אין ספק שכל שיש בעובר העברה חשש חיוב עונש שב"ד חייבי' לחבשו ולאסרו בבית האסורים עד שיתברר להם שאין בדבר חיוב עונש רק חיוב ממון לבד ואין נותנין אותו בערבים שהרי העובר אם יראה שיתחייב בדין מידו ברוח יברח ומה יעשו ב"ד לערבים ומה יועילו כי יפגעו בהם והם לא עשו עברה טוביה חטא וזיגוד מינגיד (פסחים קי"ג:) ואם מפני שנתחייבו ונשתעבדו לכך אין אדם יכול לשעבד עצמו במה שאינו מחוייב אלא בדבר שבממון אבל לא בחיוב נפש ועוד שהעובר ילך לו בלי שום עונש ולא מצינן לקיומי ביה ובערת הרע מקרבך ועוד שמי שעבר עברה שיש בה חשש חיוב עונש אין ראוי שילך ויטייל בשוק בעוד שבית דין מעיינין ונושאין ונותנין בדינו וזהו ששנינו במכילתא (סדר משפטים פ"ו) ונקה המכה יכול יתן ערבים ויטייל בשוק תלמוד לומר אם יקום והתהלך בחוץ מגיד שחובשים אותו עד שיתרפא ולכן אם ראו בית דין שיש ממש בדברי התובע ושאם יתברר הדבר שיהיה העובר חייב עונש בגופו אין נותנין אותו בערבים :
תשובות הריב״ש · חלק רל״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.