תשובה אין ספק שבדיני ממונות אין מקבלין את העדים אלא לאתר שהשיב הנתבע לתביעת התובע לפי שאם הודה הנתבע מתחייב ממון ע"פ הודאתו דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי אך כשהנתבע כופר בתביעת התובע אז צריך לעדות העדים ומקבלין אותן וא"כ למה יטריחו ב"ד לקבל עדות העדים קודם תשובת הנתבע לתובע ואולי אין צריך לעדים שהנתבע יודה לתביעת התובע ואמרו ז"ל בכמה מקומות בתלמוד אטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן ולזה אין מקבלין העדים בדיני ממונות רק אחר שיכפור הנתבע בתביעת התובע זולתי על צד ההכרח כגון שהיו העדים חולים שאין ממתינים לתשובת הנתבע שמא ימותו בנתים וגם מקבלים אותן אז שלא בפניו או כגון ששלחו לו ולא בא ובהנהו גווני דאיתמר בפרק הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ב:) אבל בדיני נפשות לפי שורת הדין אין חשש בהודאת פיו שהרי אינו מתחייב מיתה על פי עצמו רק ע"פ עדים ואין הודאתו מעלה ומורדת אין צריך לקבל הודאת פיו כלל אלא שמקבלין העדים בפניו. ואם יודה לדברי העדים דנין אותו ע"פ העדים ואם לא יודה לדבריהם צריך להביא עדים אחרים להזים אותן או להכחישן. אבל עתה אין הרשות נתונה ביד בית דין לדון בדיני נפשות רק בהורמנא דמלכא וצריך לאמת הדין אף בעיני שופטי הארץ שלא מבריתנו למען לא יחשדונו בדנים לא בצדק ולא במשפט. גם כי עתה בזמנינו זה מה שדנין בדיני נפשות הוא לפי צורך השעה שהרי בטלו דיני נפשות אלא שב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין לפי צורך השעה ואף שלא בעדות גמורה כל שידעו באמתלאות ברורות שעבר העבירה לזה נהגו לקבל הודאת פי העובר אף בדיני נפשות למען יתברר הדבר גם מתוך דבריו עם קצת אמתלאות אם אין עדות ברורה. ולפי שמן הדין צריך לחקור יפה יפה כמו ששנינו (אבות פ"א) הוי מרבה לחקור את העדים וכל המרבה בחקירתם הרי זה משובח כדתנן במסכת סנהדרין בפרק היו בודקין (סנהדרין מ.) כל המרבה בבדיקות הרי זה משובח מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים לזה נראה שלכתחלה ראוי לקבל הודאת פי העובר קודם קבלת העדים כדי שיוכלו לחקור את העדים על פרטי דברי העובר אך אם לא נעשה בדרך זה וקבלו העדים תחלה אין קפידא בזה ויכולין לקבל אחר כן הודאת פי העובר. ומה שבא ג"כ בשאלה זו אם בקבלת הודאת המסור יש חשד חקירה. מדעתי אתם מסופקים בזה מפני החק שאין לעשות חקירה בארגון ולפי דעתי מאחר שיש בדבר תובע כבר מתקיים החק שאין החק אלא שבזולת תובע לא תעשה חקירה כנגד אדם אבל מאחר שיש תובע אין בקבלת הודאת העובר חשד שם חקירה. וכמה פעמים ראיתי בכאן שברורי הקהל מקבלין הודאת העובר כל שיש תובע בדבר האמנם אל תסמכו עלי בזה כי זו אינה שלי שאין זה מדין תורתנו שאלו את פי חכמי העמים כי אם אתם יראים מזה המשפט להם הוא ולפניהם יובא. וכן במה ששאלתם אם יספיק לכם חותם אדונינו המלך יר"ה לעשות חקירה אם לאו בלתי סכנת הב"ד והקהל י"א גם זו דלהון היא:
תשובות הריב״ש · חלק רל״ד סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
