הגיעני כתבכם עם קונדרוס השאלות על ענין האיש ההוא אשר קרה. קרא בראש הומיות ברחובות נתן קולו ופער פיו לבלי חק ושכנגדו טען לפניכם לדין אותו בדין מסור ומלשין על שקר ולחייבו עונש ונסתפק לכם בדבר המשפט ספקות בניתם מהם חמשה שאלות שהם ענפים ולא שרש הענין בעצמו אבל נראה מדעתכם שאם אמת היה הדבר ויתברר בעדים שאמר הדברים ההם כפי שסדר בתביעתו התובע כנגדו שהוא חייב עונש בדין מסור ומלשין על שקר אלא שנסתפק לכם איך תחקרו הדבר אם בעדים לבד או גם בהודאת פיו ואיזה מהם ראשונה ואם יש בהודאת פיו צד חקירה ואם תקבלו העדים בפני הכתות ושאר הספקות הבאים בשאלות החמשה אשר סדרתם. ועם היות לא שאלתם אותי בעיקר הדין אם הוא מחוייב עונש בדין מלשין ומסור לשקר לו יהי שאמר הדברים ההם בפי שטען עליו התובע אם לא עכ"ז אודיעכם דעתי בזה ואפרוץ נדרי המוסר להשיב על אשר לא ישאלוני יען זה חובה עלי ממה שאמרו רבותינו ז"ל (שבועות ל"א.) מנין לתלמיד היושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר שלא ישתוק תלמוד לומר מדבר שקר תרחק ואם בדיני ממונות כך בדיני נפשות לא ב"ש. אבל תחלה אודיעכם דעתי בשאלותיכם לו הונח שיהיה האיש ההוא חייב עונש על מה שעשה באשר עלה בדעתכם ואח"כ אבאר על מה מתחייב המסור והמלשין על שקר עונש בדין תורה ובאיזה דרך ומתוך זה יצא לבם שאין האיש הזה חייב עונש בדין ההוא:
תשובות הריב״ש · חלק רל״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.