תשובות הריב״ש · חלק רל״ג סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ואני אומר אין זו קושיא דאורחיה דתנא למתני בהדיא ברישא מאי דשמעינן מדיוקא דסיפא ואף למתני בסיפא בהדיא מאי דשמעינן מדיוק' דרישא דהוי רבותא טפי ובפ' כירה (שבת מ"ד.) קאמר רבי שמעון [בברייתא] כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת כבה מותר לטלטלו ומדיוקא דרישא דקתני הדולק בשבת ולא קתני שהדליק בו באותה שבת כדקתני (תנא קמא) [ר"מ] שמעינן דכבה מותר לטלטלו ואפילו הכי קתני לה בהדיא וכן בפרק במה בהמה (שבת נ"ב:) חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה לו ובסיפא (נ"ד:) קתני אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו ואע"ג דסיפא שמעינן מדיוקא דרישא ורישא מדיוקא דסיפא קתני להו לתרוייהו בהדיא וכי דייקינן התם בגמרא (נ"ג.) מסיפא והוא שקשורה לו מבערב שבת לאו מהאי טעמא אלא משום דהיא גופא פשיטא כדאיתא התם בגמרא וכן בפ' אלו מציאות (בבא מציעא כ"א.) תנן ברישא כריכות ברשות הרבים הרי אלו שלו ובסיפא (כ"ה.) חייב להכריז תנא כריכות ברשות היחיד אע"ג דמדיוקא דרישא שמעינן לה כדאיתא התם בהדיא דמקשי תנן כריכות ברשות הרבים הרי אלו שלו הא ברשות היחיד נוטל ומכריז והרבה כהנה בתלמוד רבו מלמנות. ואעפ"כ להניח דעתך אשיבך לפי דרכך מההיא דתנן לקמן (מ"ח.) הרי היא ברשות אביה עד שתכנס לרשות הבעל לנשואין לא קשיא דהוה אמינא דהיינו להנהו מילי דתנן במתני' (מ"ו:) דהאב זכאי בבתו ועלה קאי והא דקתני לעולם לאפוקי הגיע זמן כדאיתא בגמרא אבל לענין כתובה הוה אמינא דלעולם אין האב זוכה בה ואפילו בלא נשאת וכן מסיפא דקתני אמרו לו אם משהשיאה אין לאביה רשות בה דאיירי לענין כתובה לא קשיא דקאי אמאי דקאמר רבי יהודה הראשונה של אב ומהדרו ליה דבנשואין ראשונים איבד האב זכות כתובת בתו ודוק מינה הא בארוסין ראשונים לא איבד זכותו אבל בארסה שני פעמים הוה אמינא דאבד זכותו והא אשמעינן ברישא בהדיא דאפי' בתרי ארוסין לא אבד זכותו. זהו מה שנראה לי להשיב על דברי קונדריסך ואשר אחרתי עד כה היה כי קודם הפסח לא היה לי פנאי ומיד אחר הפסח הוצרכתי ללכת לברצלונה ועמדתי שם כמשלש חדשים ועתה כבואי מיד שמתי פני אל המלאכה. אל המיחושים הסובבים אותך נשערה סביבי רופא כל בשר ומפליא לעשות יחלימך ויחייך ועצמותיך יחליץ ויפתח לך את אוצרו הטוב את השמים להריק לך ברכה עד בלי די נאום השמח באהבתך העלז בידידותיך המזומן לעבודתך הנכון לבקשתך הדורש שלומך וטובתך החותם בפרשת ואהבך וברכך והרבך יצחק ב"ר ששת זלה"ה: שעל הכתב שלמה משנתו ותלמודו בפיו ערוך הנבון החכם הה"ר מנחם נ"ר בן כבוד הה"ר חיים ז"ל הארוך יברכהו ויחייהו חי ה' וברוך:
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.