כרוב ממשח הסוכך בכנפי תבונתו על פני תושיה דולה מים מבורות עמוקים להשקות כל צמא ועיף בארץ ציה מחדדין שמעתתיה וחריפא סכיניה ותלמודו בידו ובפיו ערוך הוא הנבון החכם רבי מנחם הארוך נטריה רחמנא ויהי אלהיו עמו ויענה את שלומו הגיעתני אגרתך מקוטרת מור ולבונה יפה כחמה ברה כלבנה הבנתי כוונתך הרצויה לפלפל בחכמה לישא וליתן בעומקה של הלכה ולהביט בתפוחי הזהב מתוך נקבי השבכה להתהלך בדרכי החריפות ולהיות על פתחיו דופק ובזה תמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ומאתו ברכה ורצון תפק אמנם תדע ותשכיל כי ראוי לכל חריף ומפולפל לשמור מאד את דרך עץ החיים פן בפלפולו ואגב חורפיה יהיה למטים מן הישרה נטפל ומה בצע אם חרב פיפיות בידו חרב חלל הגדול החודרת יורדת ונוקבת עד תהום ובהרים מקדרת ותהי האמת נעדרת הלא כל ישע וכל חפץ להעמיד התורה ביושר על מכונה ולא יכרת מעונה:
תשובות הריב״ש · חלק רכ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.