תשובות הריב״ש חלק רכ״ח סימן ד׳

עוד יש בחותם הנזכר קפיטול אחר וזה לשונו איטם קיניגון קראשטיאה נופושקה קאביראנא לקונה אלאקאסיו די לה אלגמה עד כאן והקהל הנזכר לפי שרבו המחלוקת ביניהם וכל אחד היה מבקש שררה ונוטל עטרה נעשית תורה כאלף תורות קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עמהם לקיים את כל תוקף החותם הנזכר ואת כל דברי הקפיטולוש באלה ובשבועה והחרימו את כל מי שיגרום ויסבב דבר שיוכל לבא כנגד שום קפיטול מהחותם הנזכר וזה על דעת המחמיר שבקהל ותקנו שיקרא השליח צבור לשון החרם הזה מדי שנה בשנה בשבת שבתוך המועד בפסח והנה עתה מקרוב הנאמנים והב"ד היו נושאים ונותנים ביניהם לעשות ברירת השלשים הנזכרים ומתוך שלא היו מסכימים בה נתרצו בשני אנשים שיעשו ברירת השלשים הנזכר ושיקיימו כלם ברירת השלשים שיעשו השנים הנזכרים כי מתוך שרובם נשבעו שלא ליתן כח לשום אדם בענין הברירה הנזכר לקחו דרך זה רצוני שימשכו אחר עצתם והשנים הנזכרים הסכימו בלא שבועת שניהם בברירה אחת שאינה ראויה כלל למראית עיני רוב הנאמנים והב"ד עד שאחרי התפרסם ברירת השלשים על פי השנים הנזכרים מאנו הנאמנים והבית דין או רובם לכתוב ולחתום הברירה הנזכרת בספר השלשים כיתר הברירות זולתי אחד מהנאמנים שהיה מהשני בוררים שכתב הברירה שעשו וחתם אותה הוא ואחד מהבית דין וז"ל אנו הנאמנים והב"ד החתומים למטה אחר שנשבענו להתנהג בברירת השלשים ביושר ואמונה לתועלת הקהל הסכמנו כלנו לדעת אחת בברירת השלשים מזמן פלוני לשלש שנים רצופות ואלו הן וכו' והששה הנשארים מהנאמנים והב"ד מאנו לחתום בברירה כי לא ישרה בעיניהם אלא שאחרי שאיים אותן חצרן א' מאדונינו המלך יר"ה שנעשית הברירה לפניו והיה מצוה להם לחתום הברירה כנהוג מבלי שיזכירו שום אונס ושום צואה שנים מהב"ד חתמו בברירה הנזכרת אלא שמסרו מודעא שהיו חותמין מתוך האונס והד' הנשארים רצוני שנים מהנאמנים וב' מהב"ד מאנו לחתום עם כל האיומין עד שצוה החצרון הנזכר לתפסם ולאסרם והושמו בבית הסוהר וצוה לשוער אדונינו המלך יר"ה לשמרם ושלא יניח ליכנס להם שום מטות לשכב עליהם ולא שום דבר מאכל עד שיחתמו בברירה הנזכר' כדרך הנהוג לחתום בלי זכר אונס וצואה והארבעה הנזכרים בראותן חמת החצרן הנזכר ומיראתם אותו בקשו ערכי אחד ומסרו מודעא בפניו ובפני עדים כשרים שמתוך אנסם היו חותמין בברירה ולא שהיו מסכימים בה חלילה כמו שמוכיח זה השטר שנעשה בגופן שלהם וחתמו הברירה הנזכרת והנה נולד עתה מחלוקת בין הנאמנים והבית דין או רובם וקצת יחידי הקהל וזה שקצת יחידים מתחזקים לומר שהברירה הנזכרת שרירא וקימא אחר שהסכימו בה השנים אע"פ שהנאמנים והב"ד לא קיימוה ולא חתמוה אלא מתוך האונס וזה שכבר נהגו בקהל הנזכר שנים או ג' פעמים שהיו הנאמנים והבית דין חולקין בברירת השלשים והיו מסכימים למסור הברירה ביד אחד ואחר שהיה האיש ההוא מסכים בברירה היו הנאמנים והב"ד מקיימין אותה ואע"פ שלא היתה ישרה בעיני קצתם והיו חותמין אותה כנהוג בברירות האחרות והיו כותבין כן אנו הנאמנים והב"ד החתומים למטה אחר שנשבענו לעשות מנוי השלשים ביושר ובאמונה לתועלת הקהל הסכמנו כלנו לדעת אחת בברירת השלשים ואלו הן וכיוצא בזה ואחר שנהגו בכך נראה שיש להם כח על זה וכיון שכן בנדון זה אחר שהשנים הסכימו בברירה הרי היא קיימת ואין כח ביד הנאמנים והב"ד לבטלה אלו דברי הכת האחת. והנאמנים והב"ד או רובם וכת אחרת עמהם מתחזקים לומר שאין הברירה הזאת ברירה והרי היא כאלו אינה וזה שאין ספק שאין לנאמנים ולב"ד כח למנות מי שיעשה הברירה כי להם נתנה רשות והכח לעשות הברירה אחר שישבעו לעשותה ביושר ובאמונה ולזה אף אם מינו השנים לעשות הברירה אין ברירתם כלום אם לא יקיימו אותה אחרי כן כמו שנהגו הפעמים שמסרו הברירה ההיא ביד אחר שהיו מקיימין אותה אחרי כן כמו שמוכיח בלשונם כנזכר ובנדון זה שלא קבלוה מעולם לפי שלא היתה ראויה כלל למראית עיניהם אין ספק שאין לברירה ענין ועוד שמתוך שנשבעו שלא למסור הברירה לשום אדם לא אמרו להפקידה ולמנות שום אדם אלא שימשכו אחר עצתם וכיון שלא נמשכו כי חסו על כבוד קונם ועל תועלת הקהל אין ספק שאין הברירה כלום וכל מי שישתדל לחזק הברירה הנזכרת הוא ברשות האלה והשבועה והחרם להיות גורם ומסבב דבר כנגד הקפיטול הנזכר וכן נמי מי שיתנהג במינוי ההוא בעצמו להיותו ג"כ גורם ומסבב דבר כנגד הקפי' ההוא אלו דברי הכת הזאת השנית ולפי שקצת האנשים מן הכת הראשונה אינן שומעין לדברי הכת הזאת השנית אתם הרי ישראל להרים מכשול מדרך עמנו יבא נא דבריכם והורונו הלכה למעשה הדין עם מי:

תשובות הריב״ש · חלק רכ״ח סימן ד׳

על התשובה הזאת