תשובות הריב״ש · חלק רי״א סימן ג׳

תשובה נראה שכותל ביתו של שמעון המפסיק בינו לרשות הרבים היה לשמעון מקדם עד תקרת העליה של ראובן שהרי נבנה הכותל טרם יסמוך עליו ראובן תקרת עלייתו וכיון שאינו כותל חוצץ בינו לראובן אלא בינו לרשות הרבים נראה שהיה מקדם בחזקת שלו ולא היה בו זכות לראובן עד אחר שנבנית העליה ולזה אם היה ראובן בא מכח טענת מחילה ר"ל שכשסמך תקרת העליה ושתק שמעון מחל הדבר ברור שאין לראובן להכביד על הכותל ההוא יותר ממה שהיה שהרי אין לו כלום בכותל שמעון שתחת תקרת עלייתו רק שעבוד לסמיכת קורות ולמאי דאחזיק אחזיק ולא ליותר. ואף אם נאמר שהכותל שלמעלה מתקרת העלייה התחתונה המפסיק בין העליה ובין ביתו של שמעון הוא כותל משותף כיון שהוא חוצץ בין שניהם מכ"מ כיון שהחלק התחתון מן הכותל המפסיק בין שמעון לרשות הרבים הוא שלו אין לראובן להוסיף בכותל ולא לסמוך תקרה אחרת מפני שמכביד על החלק התחתון מן הכותל שהוא כלו של שמעון והוי כמו ההיא דאמרינן בפרק הבית והעלייה (בבא מציעא קי"ז:) עליון שבא לשנות בגויל אין שומעין לו בגזית שומעין לו לפי שכותל הבית ידוע לאחד אלא שבעל העליה יש לו שעבוד לסמוך כותל העליה שלו על כותל הבית וההיא דמסקינן בפ"ק דב"ב (ו'.) אחזיק להודרי אחזיק לכשורי היינו לומר שאם החזיק לי' הודרי יכול ליתן שם ה' כשורי ובלבד שלא יוסיף על הכובד הראשון וכמו שפירשו שם המפרשים ז"ל וגם הרמב"ם ז"ל שכתב שאם החזיק לקורה קטנה ורצה להחליפה בקורה גדולה ועבה מחליף כתב שאם החזיק בקורה אחת אינו יכול לתת שם שנים ועוד שר"ת פירש לזו דקאי אמתניתין דכותל חצר (שם ה'.) שמקום הכותל והכותל עצמו עד ארבע אמות הוא של שניהם ולמעלה מארבע אמות בנה האחד הכל משלו ואח"כ החזיק זה לסמוך להודרי אמרינן דאחזיק לכשורי כלומר שהוא שפייסו להיות כל הכותל בשתוף כאלו פרע חלקו מתחלה בכל הכותל מכיון שהוא מוחזק בכותלו עד ד' אמות ובמקום הכותל להיות של שניהם ואחזיק לכשורי ר"ל דאחזיק לכל דבר להיות שותף בכותל אמנם אם היה כל הכותל מוחזק לאחד כמו בנדון זה שבודאי נראה שקדם שמעון להיות הכותל ומקומו שלו אין סמיכת קורות ראיה לומר מסתמא חלק יש לו בכל הכותל שאם לא כן לא היה מניחו אלא נאמר שפייסו או שמחל לו זה על נעיצת קורות אלו ולא יותר ואין לו חלק לא באבני הכותל ולא במקומו. ומש"כ הרמב"ם ז"ל (פ"ח מהלכות שכנים) וז"ל אבל אם טען שכותל זה שותף אני בה הואיל והשתמש בה בקורה אחת נאמן ומשתמש בכלו אחר שישבע שבועת היסת שהוא שותף בכל הכותל ע"כ. יש לבאר דבריו בכותל החוצץ בינו ובין חברו שאף אם האחד יש לו כמה תקראות סמוכות לכותל ההוא והאחד אינו סומך כי אם קורה אחת וטוען ששותף היה בכותל ההוא מעת היותו נאמן. אך צ"ע בדבריו מה צריך לקורה כלל כיון שהכותל חוצץ בין שניהם ואינו מוחזק לאחד יותר מן האחר אע"פ שהאחד סומך לו כמה קורות ותקראות והאחר לא סמך עדיין מה ראיה הוא שיהיה הכותל לאחד כיון שאף אם יהיה בשתוף כל אחד יכול לסמוך כשירצה: