תשובות הריב״ש · חלק ר״ב סימן ב׳

תשובה המקדש תוך שלשה חדשים לגרושין עבריין הוא ועבר אדרבנן שאסרו אפילו לארס תוך הזמן ההוא ואע"פ שבעלה לא היה ראוי להוליד אפילו הכי אסור דקיי"ל (יבמות מ"ב:) כרבי מאיר שגזר בכל הנשים בין בקטנה בין בזקנה ועקרה ושהיה בעלה חולה או חבוש בבית האסורים וכו' ולא התירו (שם ל"ו:) אלא קטנה היוצאת במיאון או קטנה שהוחלפה בשעת נשואין דחלוף לא שכיח ולא גזרינן ביה בקטנה ויש מחלוקת בין המפרשים ז"ל דיש מהן מי שסובר דהמקדש תוך ג' חדשים כופין אותו לגרש ומנדין אותו עד שיגרש וזה דעת הראב"ד ז"ל. ויש מהן שסובר שאין כופין אותו לגרש אלא שאין מניחין אותו לישא עד שיעברו ג' חדשים אבל מנדין אותו על שקדש ועבר על דברי חכמים וזה דעת הרמב"ם ז"ל. ומ"מ לדברי הכל מנדין אותו ואין מניחין אותו לכנוס ולדברי כלם אם ברח משם והניח שם הארוסה עד שיעבור הזמן ההוא אין מנדין אותו כמו שהטלו בגמ' (שם ל"ז.) ערוקיה מסתייה. גם קצת מחכמי הצרפתים ז"ל [כתבו] שמשיאין לו עצה שיברח משם כדי שינצל מן הנדוי ואם לא רצה אז מנדין אותו. ולכן על כל פנים או ילך לו או תנדוהו אף אם לא תרצו להחמיר עליו לכוף אותו לגרש וכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס דהיינו תשעים יום חוץ מיום שנתגרשה בו ויום שתנשא או תתארס בו אין צריך לומר שלא תניחוהו לכנוס בשום פנים נאם החותמים גוערים בעובר בזה יצחק בר ששת זלה"ה יוסף בר דוד נ"ע. ואותו ר' שאול שלא הגיע להוראה ומורה היתה טובה לו השתיקה ולהיותו שואל ולא שאול שהרי אמרו חכמים ז"ל (קדושין ו.) כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק בהן וקשין לעולם מדור המבול. וכן כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה (סוטה כב.) ושלום: