תשובות הריב״ש · חלק קצ״ב סימן י׳

מה שישבתי דברי אמימר שאמר עוף הבא בסימן אחד טהור והוא דלא דריס ואמרתי (לעיל סי' קצ"א) שהוא עונה על דברי רב נחמן שאסר עוף הבא בסימן אחד איזה סימן שיהיה אלא א"כ בקי בהן ובשמותיהן ואמימר סבר לה כוותיה כשהסימן ההוא בגופו דאיכא למיחש לשאר עופות טמאין ופליג עליה כשהסימן הוא דלא דריס דהא ליכא לספוקיה אלא בפרס ועזניה והנהו לא שכיחי. ומתוך דברי אמימר מתבאר מה שמודה בו לרב נחמן ומה שחולק בו עליו ואמרת שדברים אלו מוסיפים דוחק שהרי לא זכר אמימר בלשונו דצריך בקיאות כלל ואם תאמר דסמך בתנאי זה לדרב נחמן א"כ גם אינו דורס צריך להיות בקי דאין לך דוחק גדול מזה שיהא חצי המימרא נאמר בתנאי אחד ולא החצי האחר עכ"ד. ובאמת שאיני מבין דבריך אלה כלל אי אתה חוץ מכבודך לא הבנת דברי ואני לא דברתי בלעגי שפה ובלשון אחרת אבל הארכתי ובארתי יותר מן הצריך ואמרתי כי רב נחמן הצריך תנאי בקי בהן בכל שבא בסימן אחד בין שיהיה הסימן ההוא בגופו בין שיהיה הסימן ההוא שאינו דורס וכשענה אמימר על דבריו ואמר בעוף הבא בסימן א' טהור במוחלט בלא תנאי הבקיאות הרי חלק על רב נחמן שהצריך תנאי הבקיאות וכשהוסיף עוד אמימר לומר והוא דלא דריס כלומר איני מטהר בזולת תנאי הבקיאות אלא כשהסימן ההוא הוא אינו דורס כבר הודה לדרב נחמן דכשהסימן הוא בגופו טמא בזולת תנאי הבקיאות כדברי רב נחמן וא"כ מה שהודה אמימר לרב נחמן ומה שחלק עליו הוא מבואר במאמרו באור שלם וכשאמרו לו הא דרב נחמן מאי הוא לומר והלא רב נחמן הצריך תנאי הבקיאות בכל שבא בסימן אחד אפי' כשהסי' ההוא הוא חוץ מגופו והשיב לא שמיעא לי להצריך זה בדלא דריס דהא ליכא למיחש אלא לפרס ועזניה והנהו לא שכיחי בישוב והנה זה מבואר: