תשובות הריב״ש · חלק קס״ג סימן ב׳

שאלת בהמת קדשים בין אותן שאינן נאכלין והם כליל לאישים בין אותן שיש בהן חלק לכהנים ולבעלים בין אותן שאין לכהנים חלק בהן אלא כלן לבעלים זולתי האמורין שקרבין למזבח אם היו טעונין בדיקה בריאה אם יש בה סירכות אם לאו בזמן שביהמ"ק קיים כדרך שאנו בודקים היום בבהמת חולין שאנו שוחטין ובודקים הריאה ואם נסרכה אפילו בסירכא שהיא כחוט השערה אנו טורפין אותה כל שאינה במקום רביתה וכן בהמת חולין בזמן שביהמ"ק קיים אם היו בודקים בריאה בכל אותן הדרכים שאנו בודקין היום אם לאו כי בעל אור"ח כתב בספרו וז"ל מנין לנו בדיקת הריאה מן התורה דכתיב וישחטהו ויחטאהו כראשון כ"ף כסדרן רי"ש ריאה א' אומה ש' שלש בימין ושתים בשמאל וא"ו ורדא נו"ן נפיחה. ומה שהביא אותך לחקור ולשאול דבר זה הוא לפי שקצת מהמון העם בקצת העתים ביום שימצאו כל הבהמות שישחטו באותו יום סרוכות בסירכא דקה שבדקות וטורפין אותה הם בועטין ומרחיבים פיהם ואומרים דברים שלא כהוגן נגד דברי רבותי' ז"ל ואומרים ראו כמה לחצונו בגלותנו זה עד שלא יכולנו להרים ראש מרוב הגדרים אשר גדרונו וצררו אותנו על האדמה ואומרים שהדקדו' ההם בסרכות הדקות בכל הדרכים ההם אין אבוד ממונם של ישראל גדול מזה ואין זה לפי דעתם אלא תקנה וגזרה שתקנו וגזרו האחרונים ז"ל להרחקה יתירה כמו"ש בענין מראות הדמים למעוט בחינתנו בהם אמר רבי זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טפת דם בחרדל יושבות עליה שבעה נקיים. ואתה רגיל להשיב להם שזו בדיקה שאנו בודקין עתה בריאה אינה תקנה ולא גזרה שתקנו או גזרו האחרונים אלא שזו הבדיקה שאנו בודקין עתה בריאה אם יש בה סירכות אם לאו קבלה היא בידינו מאבותינו איש מפי איש מפי מרע"ה והלכה למשה מסיני ככל התורה שבעל פה והבאת הראיה ממ"ש הרמב"ם ז"ל (בריש פ"ה מהלכות שחיטה) שיש חלאים שהבהמה נטרפת בהן והן הלכה למשה מסיני ואלו הן דרוסה נקובה חסרה וכו' ופסול הסירכות אנו למדין מנקובה שאין סירכא בלא נקב או משום דכל העומד לינקב כנקוב דמי כדעת הרשב"א ז"ל וכן הבאת ראיה מדברי הר"ם ז"ל בספר קרבנות (פ"א מהלכות קרבן פסח) שהשוחט את הפסח ונמצא בעל מום או טרפה הרי זה שוחט אחר בין בחול בין בשבת וכו' וכן בספר זה (פ"ב מה' שגגות) שהשוחט את הפסח בשבת ונמצא טרפה כנון נקוב בני מעים או ריאה הרי זה פטור מפני ששחט ברשות אבל אם נמצא בעל מום או שהיתח טרפה גלויה חייב חטאת מפני שהיה לו לבדוק ואח"כ שוחטו וכן כל כיוצא בזה. ועוד הבאת משנה שבפ"ו מפסחים ומה שפירש אותה הר"ם ז"ל בפירוש המשנה שמזכיר בו ענין זה וכן אמרת שמחסרה אנו למדין דברי רבא דאמר (חולין מ"ז.) ה' אוני אית לה לריאה אי חסיר אי יתיר אי חליף טרפה א"כ בעל כרחנו צריכין אנו לבדוק בריאה יותר משאר טרפיות וכן נראה לך שכן הוא בכל ע' טרפיות כשהיו נמצאים בבהמת קדשים או חולין בזמן שבית המקדש היה קיים ואין זה תקנה חדשה או גזרה לאחרונים כמו שחושבין אותן האנשים הבועטים שלא היו נוהנים כן בזמן הבית לא בחולין ולא במוקדשין ובקשת ממני להודיעך אם תשובה זו שאתה משיב להם היא תשובה נצחת ואם אמת הדבר אם לאו: