תשובות הריב״ש · חלק קנ״ו סימן ב׳

תשובה נראה שהוא אסור ואע"פ שבהפרשת תרומות לא אסרו אלא משום דדמי למתקן התם הוא מפני שאין צריך אלא להפריש ואינו צריך להקנות ולתת לכהן מיד אבל בפדיון הבן שמקנה לו הסלעים בפדיון בנו זה ודאי דמי למקח וממכר ואע"פ שתרומות שהופרשו כבר מותר לשלחם לכהן בי"ט התם הוא שאין בעל הבית מקנה לו דבר שכבר הוא של כהן ואין לבעל הבית בהם אלא טובת הנאה אבל בפדיון הבן אין ההפרשה כלום אבל צריך שיקנה הוא הסלעים לכהן בפדיון בנו ואין קונין בשבת. ועוד אפילו לא יהיה אלא שפורע חובו גם זה אסור ביו"ט אין צריך לומר בשבת כדאמרינן בפרק שואל אדם (קמט.) אמר ר"י אמר שמואל בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לווין ופורעים חובם בי"ט וכו' דאלמא כי היכי דגזרו בהלואה שמא יכתוב הכי נמי גזרו בפריעת החוב. ועוד שאם הפדיון הוא בסלעים טבועים העומדות לקנות בהם אסור לטלטלם בשבת ואם נותן לכהן בעד החמש סלעים דבר הראוי לטלטלו בשבת הרי זה מקח וממכר גמור מלבד פדיון עצמו שהרי הוא חייב לתת לכהן חמש סלעים וזה נותן לו אותו דבר בחמש סלעים. וגם שצריך שיאמר לו בפירוש בפדיון בני גם לפעמים צריך שיאמר בחמש סלעים בפדיון בני ואם לא אמר אלא הילך זה בפדיון בני אין בנו פדוי כגון דלא שוה חמש סלעים דצריך שיזכיר בפירוש בחמש סלעים ושהכהן יקבלנו בכך אע"ג דלא שוי כגון שהוא אדם חשוב שרגיל להתיקר בדבר כזה כגון רב כהנא בטלית אבל גברא אחרינא לא וכמו שמבואר זה בפ"ק דקדושין (ח.) ולכן נראה לי שהוא אסור זהו מה שנ"ל בשאלותיך וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה: