דע שמתחילין מתחלת עצם השוק המחובר עם הרגל שיש בו קשקשים וזהו מן הארכובה ולמעלה כנגד צומת הגידין של בהמה. ומש"כ הרמב"ם ז"ל שהוא בעצם התחתון שיש בו קשקשים כדגים כבר תמהו עליו כל האחרוני' ז"ל ובין חזר בו או לא אין דבריו נכונים בכאן וזה לשון הראב"ד ז"ל בהשגות א"א זהו חדוש גדול שלא שמעתי כמותו ומעולם לא בדקתי בצומת הגידין אלא מן הארכובה ולמעלה כנגד צומת הגידין של בהמה ואמת הוא שהם יורדין עד למטה אלא שהם מתקשרים ומתחזקים בארכובה ומשם הם חיין ומפרנסין את הגוף ע"כ. מה שאמרו לך משמי כי אני מתיר סירכא הנמצא' באומה וסרוכה לטרפש הכבד במקום האודם אבל לא במקום הלובן כחשו לך כי לא היו דברים מעולם ומש"כ הרמב"ם ז"ל הקיבה שניקבה וחלב טהור סותם וכו' והביא בלשון טרפשא דכבדא מקום הלובן שבה הוא מפני שהלובן הוא חלב טהור והוצרך לומר שאינו סותם מן הטעם שהזכיר שאברים אלו הן קשים ונקב שנסתם באחד מהן אינו כסתום. השטר אשר שאלת אין רצוני לצוות ולגזור חוץ למקומי ומה בזמה"ז שהוא שעת חרום נאם החותם יום ג' פרשת ונברכו בך כל גויי הארץ דורש שלומך יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
תשובות הריב״ש · חלק קנ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.