תשובות הריב״ש · חלק קנ״ב סימן ב׳

תשובה שנינו בפ"ק דשבת (יט.) אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת והרבה פירושים נאמרו בטעם אסור זה והנכון מ"ש הר"ז הלוי ז"ל שהטעם בזו ובההיא דאין צרין על עיירות של כותים הוא משום שהם מקו סכנה וצריכין לחלל בו את השבת וכל שלשה ימים קודם השבת קמי שבתא מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת מפני שאין דבר שעומד מפני פקוח נפש וע"ד זה התיר הרמב"ן ז"ל למפרשי ימים ליכנס בהן בשבת ולפרוש מן הנמל ואין חוששין משום דכשאסרו להפליג בספינה תוך שלשה ימים לא אסרו אלא כשישראל שוכר כל הספינה שכל מלאכה הנעשית בה אינה נעשית אלא בשבילו אבל בספינה שרובה כותים וישראלים מועטים נכנסין בה כיון שרובה כותים על שם הכותים נעשית וכדאמרי' בפ' כל כתבי (שבת קכ"ב.) במסבה שרובה כותים והדליק כותי את הנר שמותר לישראל שבה להשתמש לאורה ונוהגין שנכנסין לתוך הספינה מערב שבת ומסדרין שם שלחן ומדליקין את הנר לקנות שם שביתה ויורדין ואח"כ חוזרין ונכנסין לה בשבת וזה מפני שהספינה עתידה לצאת בשבת חוץ לתחום ויהא אסור לזוז בתוכה חוץ לד' אמותיו לפי שלא שבת באויר מחיצות מבעו"י ולא דמי לנתנוהו כותים בדיר וסהר דקיי"ל כרשב"ג (עירובין מא:) דשרי אפי' לא שבת באויר מחיצות דהתם משום דאנוס הא לדעת לא עשאום כד' אמות אבל כשנכנס לה מערב שבת נעשה כמערב ברגליו ואומר כאן תהיה שביתתי וכיון דקונה שם שביתה שובת מבעוד יום באויר מחיצות הוא ומהלך את כלה דכארבע אמות היא אצלו ואשר אמרו לך אנשים כי אני התרתי להם בזולת זה כחשו לך כי לא התרתי מעולם אלא בדרך זה: