תשובות הריב״ש · חלק קי״ג סימן ב׳

תשובה לסלק הטבח כדין עשית כדאמרינן בפ' זה בורר (סנהדרין כה.) ההוא טבח' דנפיק טרפה מתותי ידיה ופסליה ר"נ ועבריה וכו' וזה הטבח מעשיו מוכיחין שבכונה היה רוצה להכשיל הצבור להאכילם טרפה ומעתה אין סומכין עליו לאכול משחיטתו עד שיעשה תשוב' שלא יסופק עליו שעושה בהערמה ועל פי הדרך המוזכר שם (בפ' זה בורר) ואפילו כשמנבל הבשר מסלקין אותו כיון שהוא טבח לבני העיר ואין צריך התראה כדאמרינן בפרק המקבל (בבא מציעא קט.) מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא וספר מתא כולהו כמותרין ועומדין דמי כלומר ומסלקין אותן בלא התראה לפי שיש להם להשתדל ולהיות זריזין במלאכתן הרבה הואיל והעמידו אותן הצבור עליהן וכ"כ הרמב"ם ז"ל (פ"י מהל' שכירות) שכל אלו הם בשהם אומנין לבני העיר ואם כשמנבל והפסיד הבש' ואולי לא היה מזיד שהרי הוא חייב לשל' אעפ"כ מסלקין אותו לפי שהוא פסיד' דלא הדר שאולי זה היה צריך לבשר עתה או שהיו לו אורחין ודמי בשתו לא משלם. כ"ש שיש לסלקו אם הוא חשוד להאכיל טרפות במזיד ואף ע"פ שכתוב בחדושי הרשב"א ז"ל בשם הראב"ד ז"ל דאע"ג דלא בעינן התרא' מיהו חזקה בעינן ר"ל שיהיו מוחזקין בכך שעשו כן שלים או ג' פעמי' זהו באותן המוזכרים שם שאינו אלא הפסד ממון וגם אפשר שה' מוטעין או שוגגין אבל בחשוד להאכיל אסו' מיד מסלקין אותו כדאמרי' בפ' גיד הנשה (חולין צג:) בטבח שנמצא אחריו חלב כשעורה מעבירין אותו כזית מעבירין אותו ומלקין אותו וכן בפ"ק (יח.) בטבח שלא נמצאת סכינו יפה וכבר כתב הרשב"א ז"ל בתשובה דטבח שיצתה טרפה מתחת ידו אין לו התנצלות לומר שוגג הייתי שא"כ לעולם יאמר כן. ומה שפטרת הטבח הזה מלשל' הבהמ' לבעלי' כדין עשית גם זה אבל הטעם שאמרת מפני שהית' טרפה לא מן השם הוא זה שהרי הטבח עצמו אומר שכשרה היתה ואתם אסרתם אותה מחמת מעשיו אבל טעם הפטור הוא מפני שלא נאסרה בברי אלא מחמ' ספק וחשד וכל כיוצא בזה אין מחייבין הטבח לשלם כמ"ש בס' מ"מ (פ"י מהלכות שכירות) דדוקא ניבלה חייב אבל אם עשה בה טרפות הפוסלה מספק כגון שהה במעוט סימנין פטור וכן מוכיח בגמ' בפ' הגוזל קמא (בבא קמא צט:) בעובדא דמוגרמתא וכ"ש בנדון זה שלא אסרוה אנא מחמת חשד ואמתלאה ומטעם זה גם כן יש לפטור הטבח מעונש אחר ודי בהעבירו: