עוד כתבת ידוע הוא שכל אחד מישראל חייב במצות נר חנוכה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ימכור כסותו יען המצוה חביבה וא"כ כל אחד חיי' להדליק ולברך בביתו ומה שנהגו כל ישראל להדליק ש"צ או השמש בבהכ"נ למה אי לפרסומי ניסא כל אחד חייב להדליק בביתו ואי להוציא עניים ידי חובה כמו קדוש הרי העני המתפרנס מן הצדק' חיי' להדליק בביתו וכמו שבליל הפסח אין מקדשין בבה"כ כן ראוי לעשות בנ"ח א"כ הברכה שמברך המדליק בב"ה יראה שהיא לבטלה. ואם נאמר להוציא עצמו באותה הדלקה בודאי אינו יוצא משום חשד שאם חצר שיש לה שני פתחים לב' רוחות צריכה שתי נרות כרבא משום חשד שמא לא הדליק (שבת כג.) כ"ש החזן או אחר שחייב להדליק בביתו ועוד שלא נהגו כן אלא שחוזר ומדליק בביתו ובקשתי וחפשתי טענה להציל החזן מברכה זו והי' קרובה ממנו:
תשובות הריב״ש · חלק קי״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.