עוד שאלת כתב הרמב"ם ז"ל (בה' ע"ז פ' ג') העובד מאהבה כגון שחשק בצורה זו וכו' עד מאהבה או מיראה פטור וכו' וקשה לך לשונו ופסקו כי הוא כתב באותו פרק שאם זרק אבן למרקוליס לבזותו או פער לפעור לבזותו חייב אע"ג דלא קבלו באלהות א"כ איך פטר עובד מאהבה אפילו שעבדה דרך עבודתה או באחת מארבע הנעשות בפנים ואע"ג דמחלוקת הוא בגמ' בין אביי ורבא (סנהדרין סח:) אביי אמר חייב ר"א פטור וידוע הוא שהלכה כרבא בר מיע"ל קג"ם. אמנם מה שהוסיף הר"ם ז"ל ואם עבדה דרך עבודתה או באחת מד' עבודות הנעשות בפנים מנין לו לרבינו דבגמ' לא הזכיר אלא אהבה ויראה לכד כדקתני איתמר העובד מאהבה ומיראה וכו' אביי אמר חייב דהא פלחה רבא אמר פטור אי קבלה עליה באלוה אין אי לא לא וכו' ואפילו אם נרצה לומר דהיאך תהיה העבודה מאהבה ומיראה אם לא יעבדנה דרך עבודתה הן לפירושו הן לפרש"י שפיר אבל מה שהוסיף ופירש אם עבדה באחת מד' עבודות הנעשות בפנים ואין דרך עבודתה בכך מנין והאיך יקרא זה עובד מאהבה והוא משנה כעבודתו לעלויא שהוא מזכה ומקטר ומנסך או משתחוה אדרבה יראה שקבלו באלהות וראוי שיהיה חייב ופטרו ועוד פירוש אהבה ויראה שפי' מע"ז מנא ליה תינח לרש"י ז"ל אהבה ויראה מאדם כי כן יראה שהיא כונת התלמוד דאמר להם אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה לאדם יכול אפי' נעבד כהמן ת"ל לא תעבדם והא המן מיראה הוה וכו' א"כ מנין לו. ישפיע האדון טובו לבאר ספקות:
תשובות הריב״ש · חלק ק״י סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
