תשובות הר״י מיגאש · חלק צ״ה סימן א׳

שאלה ראובן היה ש"צ בעיר אחד ושלחו אחריו אנשי עיר אחרת שיהיה להם ש"צ והוא חזן הגון לפי שיש בו רוב התנאים שזכרו רז"ל שצריכים להיות בש"צ והרחיק זה א' מזקני הקהל ואמר אין ראוי למנותו לפי שיצא עליו שם רע בילדותו ומתנאי ש"צ שיהא פרקו נאה לפי שאמרו ז"ל ופרקו נאה וביארו זה בתלמוד שלא יצא עליו ש"ר בילדותו והורה אחד מהמורים שמותר לו להיות ש"צ לפי שאותו ש"ר היה קול בעלמא מבלתי שיתאמת הדבר בב' עדים ואפשר שהיה אותו ש"ר שקר. והביא ראי' לדבריו ממה שאמרו לענין מי שיצא עליה ש"ר בילדותה היכי דמי ש"ר כגון דאתי בי תרי יאמרי לדידן תבעת לן באיסורא אלמא לא תוחזק עליו ריעות' בקול בעלמא בלבד כי אם בעדות ב' עדים. וחלק עליו מורה אחד ואמר אסור למנותו ש"צ והראה תשובה לגאונים ז"ל. וששאלתם ש"צ שמרננין עליו בדברים רעים מהו להוציאו ולהכניס אחר תחתיו כו' כמו שכתוב בסידור רב עמרם ודחה ראיה זו המורה הראשון ואמר שדברי הגאונים הם במין שעדיין הקול מתמיד עליו וזה אין עליו רינון במה שהוא בו עתה אלא במה שקדם. יורנו אדוננו ושכרו כפול.