תשובה זה שחרף את חבירו חייב שני מלקיות על מה שאמר לו ממזר בן ממזר והוא הי' חייב נדוי עד שירצהו על שאמר לו טמא בן טמא רשע בן רשע ומותר לו לדחקו בפרנסתו ולהזיקו בו נוסף על מה שנזכר כמו שאמרו הקורא לחבירו ממזר סופג את הארבעים רשע יורד עמו עד לחייו. ומה שחייבתי אותו שני מלקיות עם היות הדבר ידוע שמי שהוא ממזר בנו וזרעו עד סוף העולם ממזרים הואיל וקרא לאביו ממזר הנה נתחייב שיהא הוא וזרעו ממזרים. להיות שהקדים לקרוא ממזר לבן קודם האב לפי שהיה אפשר שיהיה הבן ממזר והאב כשר וזה צירף עוד האב לו באמרו עליו ממזר נתחייב זה שני מלקיות שאם הפך והקדים האב בזה לבן לא היה מתחייב כי אם מלקות א' בלבד מהטעם שהזכרנו.
תשובות הר״י מיגאש · חלק צ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.