תשובות הר״י מיגאש · חלק פ״ו סימן ב׳

תשובה מה שאמרו כשם שש"צ חייב כך כל יחיד ויחיד חייב ר"ג אומר כו' דברים אף הם אמורים על תפלת הלחש שעליה היו התקיעות לפי שעיקר הדברים ע"ז נמשכו מתחלת המשנה ונפסקה ההלכה כר"ג בברכות של ר"ה ושל יה"כ משום דאוושי להיותם צריכים עשרה פסוקים מלכיות זכרונות ושופרות אבל לא בשאר ימות השנה ויצא לנו מזה שתפלת הלחש של שאר ימות השנה כל יחיד ויחיד חייב ולזה מן הדין שיתפלל כל אחד ואחד תפלת הלחש ואין ש"צ חוזר התפלה אלא להוציא את שאינו בקי אבל הבקי לא יצא באותה חזרה שחוזר ש"צ התפלה אלא מתפלל בפני עצמו כמו שאנחנו עושים היום אבל ברכות של ק"ש אינם נכנסים בכלל זה אלא ש"צ הפורס על שמע יוציא את הרבים י"ח אם היו שומעין לו כמו שיוציא המברך בהמ"ז כל מי שנמצא בסעוד' ונתחייב בבה"מ וכן כל הברכות על עיקר אמרם כל המחוייב בדבר מוציא את הרבים י"ח ולזה לא תקנו שיהא כל אחד מברך ברכות של ק"ש לעצמו ושיחזור אותם ש"צ אח"כ להוציא את שאינו בקי אבל תקנו שיפרוס ש"צ על עצמו והצבור שותקין ושומעין הברכות ויענו על החתימה אמן כמו שעושין בבה"מ ובקידוש היום וכיוצא בהן כמו שזכרנו.