תשובות הר״י מיגאש · חלק פ״א סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועוד אין זה דומה למעשה דההוא קטינ' לפי שלא נשאר כאן חוב שני לאלמנה על הבית כדי שתגבנו בו. ועוד שאפילו שיהיה אמרו אינה מכורה כולל במוחלט ושהיא קיימת ברשו' המוכר מנין לנו שהלכ' כרשב"ג ולא כת"ק לפי שעיקר מה שאמרנו כל מקום ששנה רשב"ג כו' הלכה כמותו ה"מ במתני' אבל לא בבריי'. עוד ראינו הגאונים ז"ל שאינן סומכין על זה הכלל אלא על הכלל הידוע יחיד ורבים. וא"ת הנה ייחד הירושלמי ואמר תני במכרם לשעה אנן קיימין אבל לא מכרן לשעה אינם מכורים זה לא זכר אותו הבבלי אלא דברי ת"ק הם במוחלק וידוע שהבבלי דוחה את הירושלמי. יודיענו אדוננו אם יש בדברי שמעון ממש ואם דברי לוי אמת ואם הלכה כרשב"ג בזה אם לאו ואם מה שראינו לגאונים ז"ל הוא צודק אם לאו. ונוסף על כל זה שהמנהג בפא"ס שהקרקע המיוחד לאשה בכתובתה אם רצו היורשים לסלק אותה בזוזי מסלקים ואין תועלת בייחוד אלא שתגבה שלא בשבועה.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.