תשובה אין זה נכנס בכלל דין נסכא דר' אבא לפי מה שחייב בנסכא דר' אבא לחייבו הפרעון בעד אחד לפי שאם היו שני עדים הי' מחוייב לפרוע ולאו כל כמיני' לומר דידי חטפי ולהיותו מחוייב ממון אם היו שני עדים חוייב גם שלא העיד עליו כי אם עד אחד לחייבו שבועה מהעיקר הידוע כל ששנים מחייבים אותו ממון אחד מחייבו שבועה ולהיותו בלתי מכחיש עדות אותו העד אבל הוא אומר אין חטפי ודידי חטפי הי' מחוייב שבועה ואינו יכול להשבע ומשלם כמ"ש בזה המעשה היכי לידיינוה דייני להאי דינא לשלם ליכא סהדי ליפטר איכא חד סהדא לישתבע דאמר מר כל ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה הא קאמר חטפי ודידי חטפי כו' הנך רואה שמה שחוייב להיותו מחוייב שבועה ואינו יכול להשבע אמנם הוא שאם העידו עליו שני עדים הי' מחוייב לפרוע וכשלא העיד עליו כי אם עד מחוייב שבועה ואינו יכול להשבע ומשלם ובנדון שלנו אין הדבר כן לפי שאפי' העידו עליו שני עדים שיש לראובן אצלו אותו הממון אינו מתחייב אם טען שכבר מחל אותו לו או שפרעו לו בעדים אין צריך לפרעו בעדים וכשהי' בלתי מתחייב ממון בעדות שני עדים הדין נותן שלא יתחייב שבועה בעדות עד אחד כדי לעשותו מחוייב שבועה וא"י לישבע אבל ישבע היסת שכבר מחלו לו או פרעו לו ויפטר כמו שהי' מתחייב אם העידו עליו שני עדים וכן ג"כ אם העיד לראובן עד אחד ששמעון שלח לו עם לוי ממון והודה בזה לוי אבל טען שחזר ולקחו ממנו או ציוה לו אח"כ לתתו לזולתו אין זה נכנס בכלל מחויב שבועה וא"י לישבע הואיל ולא אמר שמעון ללוי כשנתן לו הממון לתתו לראובן הילך מנה שאני חייב לו אבל נתנו לו סתם אין לנו לומר שהוא אלא בדרך מתנה שאם בא לחזור חוזר הואיל והדבר כן גם שהעידו עליו בזה שני עדים לא יהי' מחוייב ממון מהטעם שזכרנו כדי שיהי' אם לא יעיד עליו בו כי אם עד אחד מחוייב שבועה אבל הי' מתחייב להשבע שבועת היסת על מה שטוען בזה ויפטר וזה כשיכול ראובן להביא ראיה שהממון הוא אצלו עדיין ולא חזר ולקחו ממנו שמעון ולא ציוהו לתתו לזולתו שאם א"א לו להביא ראי' זו אין לו עליו כלום על מי שטוען בזה שקר זהו מה שהי' מתחייב לו אם העידו עליו שני עדים כל שכן אם לא העיד עליו כי אם עד אחד.
תשובות הר״י מיגאש · חלק ע״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
