ומי שעליו חוב לחבירו וטען המלוה שכבר הגיע זמן הפרעון והלוה טוען שלא הגיע זמן הפרעון עד יום פלוני ועד אחד מעיד שהגיע זמן הפרעון חייב לישבע שבועת התורה שלא הגיע זמן פרעון החוב אלא בזמן פ' לפי שהכלל העולה מטענת המלוה הוא שאומר לו יש לי אצלך עתה ממון והלוה אומר אין לך אצלי עתה ממני כלום א"כ היתה כפירתו כפירת ממון בעת זה ומי לא עסקינן שתזמן לו בזו העת למלוה עיסקא שיקנה אותה באותה הממון אם הביאו לו הלוה שנעשה כשאינו מביא אותו לו מעכב אותו מקנייתה מונע אותו ומהריוח שהיה בא לו ממנה הא למדת שהוא כפירת ממון באותה העת.
תשובות הר״י מיגאש · חלק ע״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.