תשובות הר״י מיגאש · חלק ע״ב סימן ב׳

תשובה אם ראובן הקונה הקרקע עתה משמעון הוא המוכר אותו לו מתחלה הדין הוא שאם יצאו עליו עסיקין והוציאוהו ממנו שאינו חוזר על שמעון לפי שעיקר האחריות הוא על ראובן ואין על שמעון כי אם אחריות דאתי מיני' ומחמתי' לא זולת זה והואיל והדבר כן הדין נותן שאם שמעון נתנו לו וקבלו עליו אחריות דאתי מחמתיה שנחשוב אותו מכירה ולא נוציא אותה מדינה לפי שלא קבל עליו אחריות דעלמא לפי שמכירה זו אינו מתחייב בה יותר מאחריות דאתי מחמתיה והיה ראוי כפי זה לחייב בה דינא דבר מצרא לולי שאמרו לבעלים הראשונים לית משום דינא דבר מצרא כו' וזה דוקא כשנתנ' לראובן עצמו שמכר אותה לו מתחלה אמנם לאיש אחר זולתו וקבל עליו אחריו' דאתי מחמתי' בלבד לא נדון בה שהיא מכירה ונחייב בה דינא דבר מצרא לפי שאם היתה מכירה היה מתחייב לו אפי' באחריות דאתי מעלמא כמו שיתחייב בכל המכירות והואיל וראינו שלא נתחייב לו כ"א באחריות דאתי מחמתיה הנה זה מורה שאינה מכירה אבל מתנה היא אמנם חזק אתה כשקבל עליו אחריות דאתי מחמתיה ומה שאמרו ואי כתב בה אחריות לית בה משום דינא דבר מצרא אמנם הוא על האחריות המוחלט שדרך העולם לקבל אותו עליהם בכל המכירות אבל אחריות בצד מה בלתי מוחלט על הכל אינו נכנס בכלל אמנם ואי כתב בה אחריו' הואיל ואיננו האחריות הנהוג בכל המכירות ומה שאמרת אם טוען הנותן שהיה קטן בשעת המתנה אם נחשוב אותה כמכירה ויכול לבטל אותה אם לאו לא הבנתי כונתך בזה שנראה מדבריך אלה שאתה סובר שהמכירה היא שאינה קיימת בקטן לא המתנ' אין הדבר כן אבל המכירה והמתנה דינם שוה ששניהם אינם קיימות בקטן ואין מכירתו גם מתנתו קיימים בקרקע עד שיהא בן י"ג שנה ויביא שתי שערות ומה שאמרו אמר אמימר ומתנתו מתנה אינו חוזר על הקטן שלא הביא שתי שערות אלא על בן י"ג והביא שתי שערות אלא שאינו יודע בטוב משא ומתן אבל מי שלא הביא ב' שערות הוא כפעוטו' שבודאי לא תתקיים פעולתו בקרקע כלל ומה שטען נותן זה שהיה קטן אין טענתו טענה לאמרם חזקה אין העדים חותמין על השטר כו'.