תשובות הר״י מיגאש · חלק נ״ג סימן ד׳

ועוד כשתדקדק הטב תמצא שלא תהיה כתיבתו עתה חתימת ידו אחספא ולהעריך אותה חתימ' שבשטר לה יותר גדולה מהודאת פיו כשהוא אומר זו חתימת ידי ואנחנו רואים שאפי' אם הודה ואמר כן הוא שזו חתימת ידי אבל טעיתי בה ואינה עדות אמיתות ששומעין דבריו בזה ולא נדון בחתימתו זאת שבשטר מגו דאי בעי אמר אינ' חתימת ידי כל שכן כשלא נתברר לנו שהיא חתימת ידו אלא במה שהוא כותב חתימת ידו אחספא ומדמין אות' לזו שיהיה נאמן באמרו שהיא בלתי אמיתות ולא נדין בחתימה שבשטר מיגו דאי בעי לא כתיב חתימת ידיה אחספא או ששינה כתיבתו באופן שלא תדמה אליה החתימה שבשטר שאין הפרש בין שיאמרו אינה חתימתנו או שיאמרו טעינו בעדות שהם נאמנים בזה כמו שאמרה המשנה עדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו כו' הרי אלו נאמנים. ולסיבות אלו לא נראה לנו שיכריחו אותם ב"ד למכתב חתימת ידייהו אחספא ולהעריך חתימות השטר לה. הלא תראה שהעדים כשאומרים כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו לא נכריח אותם מן הדין לכתוב חתימות ידיהן אחספא ולהעריך אליה החתימה שבשטר באופן תתקיים שלא מפיהם כדי שלא יהיו נאמנים באומרם אנוסים היינו. וכן הענין כאן הואיל ואמרו העדים מעולם לא העדנו על זה ואין זה חתימתנו שעולה מדבריהם שהעדות בלתי אמיתות לא נכריח אותם לכתוב חתימות ידיהון אחספא כדי להעריך אליה' חתימת השטר ותתקיים שלא מפיהם שאין לנו לעשות זה הואיל ואמרו שהעדות בלתי אמיתת קודם שיתקיים השטר שלא מפיהם וזה יאמת מה שאמרנו.