תשובה עמדנו על שאלה זו והתשובה בזה שאם המורשה הביא עדים והעידו שהורשה לפקח בנכסי היתום ונתפשר עם האלמנה אמו של זה היתום שיהי' לו שכירות על התעסקו בנכסי היתום אומדים כמה היה ראוי ליטול זה ויקח אותו נכסי היתום לא מן לאה אמו ויהיה שיעור אותו השכירות כפי ראות עיני ב"ד של המקום ההוא. ואין ראוי לשער שכירותו כפי מה שנתבטל מעסקיו וסחורתו לסיבת היותו מתעסק בנכסי היתום אבל יתנו לו הראוי לו בטרחו ועסקתו ואי תבעו היתום שישבע לו שבוע' האפוטרו' ישבע לו להיות אפטרופוס שמנהו ב"ד ובזה אמרה המשנה אפטרופוס שמנהו אבי יתומים ישבע מנוהו ב"ד לא ישבע אבא שאול אומר חלוף הדברים כו' ונפסקה הלכה כאבא שאול. וזה המורשה עם היות שהרשת אותו אם היתום לפקח בנכסי בנה אין משגיחין בזה על הרשאתה אבל משגיחין בזה לב"ד הואיל והם קיימו אותה הרשאה והא לפי זה אפטרופוס שמנהו ב"ד דמי והשפחה שתבע המורשה מלאה וטענה שאין לו אצלה כלום תשבע על זה שבועת היסת ותפטר וכך הדין.
תשובות הר״י מיגאש · חלק נ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.