והא דאמרינן בפרק מי שמת (ק"מ ע"ב) עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל האחין דקא קשיא לך בשלמא בת אצל אחין אית לה שיעורא כדי שיזונו אלו עד שיבגרו אלא אלמנה אצל הבת מי אית לה שיעורא כיון דתנן בגמרא לענין אלמנה עד מתי היא נזונת עד כדי כתובתה וסמוך לה שתגבה כתובתה מן השאר איהי נמי הא אית לה שעורא הלכך מפקינן ברישא מן הנכסים כדי שתזון ממנה עד כדי כתובתה וסמוך לה שתגבה כתובתה מן השאר ובתר הכי חזינן אי איכא בנכסים כדי שיזונו הבנים והבנות עד שיבגרו הן הן מרובין והבנים יירשו והבנות יזונו מההוא מותר ואי ליכא בההוא מותר כדי שיזונו אלו ואלו עד שיבגרו הבנות ניזונות מההוא מותר והבנים ישאלו על הפתחים ואי ליכא בנכסים אלא כדי שתזון האלמנה עד כדי כתובתה וסמוך לה שתגבה כתובתה מן השאר אלמנה נזונת עד כדי כתובתה וגובה כתובתה מן השאר והבת תשאל על הפתחים דאי לענין מזונותיה עד שיעור כתובתה הא אמרינן דמזונות האלמנה קודמין למזונות הבת ואי לענין גביית כתובתה מן השאר הא תנן בהדיא אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם והכא נמי כיון דההוא שאר הוא קא משתעבד לכתובת האשה אין הבת ניזונת מהם.
תשובות הר״י מיגאש · חלק ל״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.