תנן בפרק א"ר עקיבא מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים כו' ואמרי' עלה בגמר' אמר רב ערוגה בחורבה שנינו כו' וראינו לרבוותא הגאונים ז"ל פי' דלא סליק ולהכין חזינא לפרושה וה"פ קתני במתני' ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים זורעים בתוכה חמשה זרעונים וזו צורתה נמצאת ערוגה שיש בה לרוח מזרחית ג' טפחים ארך טפח ויש מכאן קרחת טפח ומחצה עד קרן מזרחית צפונית ויש מכאן קרחת טפח ומחצה עד קרן מזרחית דרומית וכן לרוח צפונית וכן לרוח מערבית וכן לרוח דרומית ויש באמצע טפח על טפח זרוע ויש בינו ובין הזרוע לרוח מזרחית טפח ומחצה וכן לרוח דרומית וכן מערבית צפונית ונמצא שיש שם הפרש בין זרע וזרע טפח ומחצה דהכי קים להו לרבנן דכיון דאיכא הרחקה טפח ומחצה בין כל זרע וזרע לא ינקי מהדדי. ואם תשאל כיון דטפח ומחצה הוא דבעינן הפרש בין זרע אמאי קתני זורעים בתוכה חמשה זרעונים ותו לא והא אפשר למהוי תשעה זרעונים כגון דזרע בכל קרן טפח על טפח שנמצאו ארבעה זרעונים בארבע רוחות הערוגה טפח על טפח באמצע הערוגה ומניח בינו ובין הזרעונים שבארבע רוחות טפח ומחצה לכל צד וזאת צורתה יש להשיב דהיינו טעמא דקתני חמשה ולא קתני תשעה משום דכי עביד תשעה זרעונים לא משכחת דמזדרע מהאי ערוגה כולה דאית בה ל"ו טפחי' אלא תשעה טפחים בלבד וכי עביד בה חמשה זרעי' מזדרע מינה י"ג טפחי' ומש"ה אמור רבנן דלעביד בה חמשה זרעונים דלא סגיא למעבד בציר מן הכי כי היכי דליזדרע בה י"ג טפחי' אמר רב ערוגה בחורבה שנינו שאלו היתה בין ערוגות כגון זה לא היה יכול לזרוע על שפת הערוגה דנגעי זרעים בהדדי ואקשינן והא איכא מקום קרנות כלומר נהי דבהדי ערוגה לא יכול למזרע מאבראי משום האי זרע דאיכא בשפת הערוגה בהדן קרנות מיהא דפנויות נינהו מן הזרע אמאי לא ומהדרינן בממלא את הקרנות כגון זאת שכיון שהקרנות הן זרועים אינו יכול לזרוע כנגדן מאבראי ואקשינן וליזרע מאבראי ולא לימלי כלומר וליזרע מאבראי כנגד הקרנות ולא הקרנות כגון הצורה הראשונה ומהדרינן היינו טעמא דלא שרינן ליה למזרע מאבראי כנגד הקרנות ולמשבקינהו לקרנות בלא זרע מגואי גזירה שמא ימלא את הקרנות והדר זרע מאבראי דנגעי אהדדי ואקשינן ולא יהא אלא ראש תור כלו' וא"נ מלינהו לקרנות מגואי והרצועה כנגדן מאבראי מאי איסורא איכא לא יהא אלא ראש תור מי לא תנן ראש תור ירק שנכנס לתוך שדה אחר מותר מפני שנראה כסוף שדה כגון זאת הצורה אלמא כיון דמרבעא כטבלא מרובע' שדה באנפי נפשה מתחזיא ולא מערבא בהדי האיך הכא נמי כיון דמרבעא כטבלא מרובעת לא מערבא בהדי האיך דמבראי ומהדרינן אין שדה ראש תור ירק בחורב' כלומר היכא אמרינן דראש תור מיחזי כסוף שדה ה"מ בגנה דאיתא ערוגות ערוגות מרובעות דכיון דמרובעות נינהו אע"ג דריבוע דהאי על בינייהו ערוגות כגון זו מתחזיא כסוף שדה אבל ערוגה אחת בתוך חורבה אי זרע לה לחורבה שאינה (ערוגות) ואסור ושמואל אמר ערוגה בין ערוגות שנינו כי התיר שמואל לזרוע מהבראי בצד הזרוע בערוגה זו כגון זו הצורה כל שכן מאבראי בהדי דקרנות ואקשינן והא קא מערבן בהדי הדדי פי' כמו שאתה רואה בצורה זו שהזרעונים של ערוגה זו מיערבי בהדי זרעים של ערוגה זו ומהדרי' בנוטע שורה לכאן ושורה לכאן פי' זרעים של ערוגה זו הופך את השער שלה לתוכה וזרעים של ערוגה זו שבצדה הופך את השער שלהן לתוכה ונמצא שנר' ביניהם הפרש ואינו ערבוב.
תשובות הר״י מיגאש · חלק כ״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
