תשובה אם ראובן מודה שלא פרע הממון ללאה אלא פרעו ללוי אחיה כשראה את השטר בידו ואמר לו שלאה נתנתו לו וגבה אותו לעצמו מבלי שיאמר שהיא הקנתה אותו לו בכתיבה ומסירה ראובן חייב לפרוע ללאה כל הממון ואינה מחוייבת לחשוב לו כל מה שפרע ללוי אחיה הואיל ופרע למי שלא היה לו לפרוע. ואם טוען לוי שלאה אחותו מסרה לו השטר וצותה לו שיגבה אותו ממנו ושמה שקבל ממנו היה בשליחותה של לאה אחותו ישבע על זה שבועת היסת ויפטר מבלי שיתן לראובן השני שלישים שקבל ממנו ויפסיד אותם ראובן ולא יקבל השליש שלא קבל אותו עדיין ויכריחו את לוי להביא השטר שנכתב על שמו בשליש הנשאר ויקרע לפי שראובן כתבו לו על עצמו בטעות. ואם רצה לוי להשביע את לאה אחותו שאין לו אצלה כלום ושלא פרע בעדה כשיעור השליש הזה הרשות בידו בזה. וכך הדין.
תשובות הר״י מיגאש · חלק רי״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.