שאלה כבר קדמנו לנו שאלות בהדרת מורנו בענין האלמנה אם רצתה לגבות כתובתה מנכסי בעלה והיא טוענת שנאבדה ממנה ובאה לנו תשובה מאת רבינו שאין משביעין אותה ולא תגבה כלום ועמדנו מתמידין לסברא זו עד שקם טוען וטען עלינו בזה באומרו שעד כ"ה שנה ממיתת בעלה יש לה לגבות כתובתה אחר שתשבע עליה ואע"פ שלא הוציאה כתובתה והביא ראיה לדבריו מהלכה זו והיא כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם כו'. ועמדנו על הלכה זו ולא ידענו מה לפסוק בזה אלא ע"פ אדוננו. ועמדנו עוד על הלכות הרי"ף ז"ל ולא מצאנו לו ביאור בזה כי לשון שבא בתלמוד וראינו לרבינו שמואל ן' חפני ז"ל בספר ההוצאה בפי' הלכה זו שהוא אומר שיש לה לתבוע כתובתה עד כ"ה שנה אע"פ שאבדה כתובתה ונסתפקנו בדבר. ואדוננו יאריך אפו ויבא לנו זה. עוד ראינו בתשובת לרבינו האי גאון ז"ל שאומר שהלכה זו האומרת גובה כתובתה עד כ"ה שנה ושאין כתובה יוצאה מתחת ידה הוא דוקא כשחייב מודה. והביא ע"ז הרבה ראיות ואנחנו מצפין תשובת אדוננו ישצ"ו ויכפול שכרו.
תשובות הר״י מיגאש · חלק ר״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
