תשובות הר״י מיגאש · חלק ר״ה סימן ב׳

תשובה האי שאילתא דקא שאיל מאי קא פתח ביה בדאכיל לחמץ בפסח עצמו מדקאמר על חמץ דגן ענוש כרת ועל עירובו בו לא כלום וסיים בתר הכי בחמץ שעבר עליו הפסח דהאי דקתני בברייתא וחכ"א על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בו לא כלום ודאי בדאכיל ליה בפסח עצמו הוא דאי בדאכיל ליה לאחר הפסח הוא ודאי ליכא מאן דאמר בחמץ שעבר עליו הפסח ענוש כרת ומ"מ בין דאכיל ליה בפסח עצמו בין דאכיל ליה לאחר הפסח ליכא הפרש בין היכא דאיערב קודם הפסח להיכא דחל עליה הפסח בדאיתיה בעיניה ובתר הכי איערב דמדאמרי' אהא דקתני בברייתא על חמץ דגן ענוש כרת ועל עירובו בו לא כלום דרבי אליעזר וחכ"א על עירובו בו לא כלום ורבנן לית להו כזית בכדי אכילת פרס דש"מ דהא דפטרי רבנן משום דליכא כזית בכדי אכילת פרס איכא כזית בכדי אכילת פרס מחייביה מכלל דליכא בינייהו הפרש בין היכא דאיערב קודם הפסח להיכא דחל עליה הפסח כדאיתיה בעיניה ובתר הכי איערב דאי נמי חל עליה הפסח בדאיתיה בעיניה דה"ל חתיכה דאסירא כיון דאיערב ליה בתר הכין בהדי היתירא אע"ג דבמינו איערב לא בטל א"נ שלא במינו ואיכא נ"ט דלא בטיל כיון דליכא כזית בכדי אכילת פרס לא מיחייב עליה דקי"ל בכל איסורין שבתורה שנתערבו בין במינן א"נ שלא במינן ויש בו נ"ט אע"ג דאיסוריה לא בטיל לא מיחייב עליה עד דאיכא כזית בכדי אכילת פרס ואי ליכא כזית בכדי אכילת פרס אע"ג דאיסורא איכא מלקא מיהא לא לקי. הילכך כיון דמוקמינן לה כרבנן דאמרי על עירובו בו לא כלום בדליכא כזית בכדי אכילת פרס ממילא שמעת דאע"ג דחל עליה הפסח בדאיתיה בעיניה דה"ל חתיכה דאסירא כיון דאיערב ליה בתר הכין וליכא בההוא עירוב בכא"פ לא מיחייב מידי ואפי' אכיל בפסח גופיה וכ"ש אי לא אכיל ליה אלא לאחר הפסח. דהתם נמי ליכא הפרש בין היכא דאיערב ליה קודם הפסח להיכא דחל עליה הפסח כדאיתיה בעיניה ולבתר הכין איערב דהא קימ"ל כר"ש דאמר חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בו לא כלום וקנסא הוא דקא קניס ליה ר"ש הואיל ועבר עליה בבל יראה ובבל ימצא וכי קניס ה"מ בעיניה אבל ע"י תערובות לא קניס ליה אלא שביק ליה על דין תורה וכיון דמדאורייתא הא אמרינן דאינו עובר עליו בו לא כלום אף דכי חל עליה הפסח בעיניה הוא דודאי עבר עליה בבל יראה ובבל ימצא כי מיעריב בתר הכי כיון דלא קניס ר"ש ע"י תערובות ממילא שמעינן דשרי בדין תורה והיינו דאמרינן לענין קדרות ושמואל אמר אל ישברו אלא משהא להו לאחר הפסח ועביד בהו בין במינן בין שלא במינן ולא מבעיא היכא דליכא בכא"פ דשרי אלא אפי' היכא דאיכא בכא"פ נמי שרי כיון דלא קניס ר"ש ע"י תערובות אלא שביק ליה על דין תורה ה"ל היכא דאיכא כזית בכא"פ והיכא דליכא בכא"פ ד... א חדא ושרי כדין תורה.