תשובות הר״י מיגאש · חלק קס״ד סימן א׳

אם מצאנו לשון השטר מספר המאורע בעד העדים בלשון זה אנחנו יודעים ומאמתים ענין כך וכך ואינו אומר אנחנו מעידים ראוי לדקדק בעדים ולעמוד על מצב כל אחד ואחד מהן בידיעתו אם ראינו אותו מאותם שיש להם ידיעה בענייני העדויות ואינו מאותם שעולה בדעתם לחשוב שהשמיעה בזה תהיה אצלם כראיה אז נסמוך על מה שהעידו בו ונחשוב מה שנאמר בשטר אנחנו יודעים ומאמתים כאלו אמרו אנחנו מעידים ואין משגיחין במה שאמר אח"כ לא ידעתי אלא מצד ששמעתי לא מצד שראיתי ונאמר בזה כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ואם היה חסר הידיעה בזה לא נסמוך עליו במה שהעיד בו באותה עדות. וכזה היה דן גם רבינו הרב ז"ל. ומי שנתברר עליו שהוא זייף שטרות הוא פסול לעדות להיותו גזלן כיון שביקש דרך ליקח מה שאין לו ליקח מן הדין או לפטור עצמו מחוב שעליו וגם אם העיד בגט פסול הוא שיהיה הגט בזה מזוייף מתוכו וזה שהצריכו לומר אתם עדי בין אומר להם לוה היו עלי עדים בין אומר להם מלוה (עדי) ולוה שותק עדותן עדות. וראיה לזה מה שאמר בסנהדרין ההוא דאטמין ליה סהדי בכילתא כו'.