מי שנתפשר עם חבירו על משכונה וקנו מבעל הקרקע שמשכן אותו אצל הממושכן אצלו על סך זה לזמן פלוני וכך נכיתא והיה הקנין מדעת המתמשכן אצלו מעת שקנו מבעל הקרקע מדעת המתמשכן אצלו נגמר המקח ונתחייב בו להיות' מכיר' ליומא ואין הממושכן אצלו יכול לחזור בו בזה ואם טען שאין לו מעות ואינו יכול להוציאם אם יש לו מה למכור קרקע או זולתו מחייבים אותו למכרו ויפרע מדמיו הסך שנתמשכן אצלו עליו המקום הממושכן.
תשובות הר״י מיגאש · חלק קנ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
