תשובות הר״י מיגאש · חלק קנ״ב סימן ג׳

וכיון שביררנו לכם משפט ירושת ישועה ובאפור"ה שנפטרה והיא שומרת יבם. לא נשאר לנו דבר לברר כי אם להודיעכם שורת הדין על מה ששאל השואל מענין הפשרה אם היא קיימת אם לאו וזה שאם היה המעשה כמו שזכר השואל שפרחון שמע את הדיינים הקולר יהיה בצוארנו שאין לפרחון אצל מחבו"ב כלום עד שמחמת זה מיהר להתפשר וכתב על עצמו בכל חזוקי סופר והעידו העדים ששמעו את הדיינים אומרים דבר זה הנה הפשרה שנעשית בטלה והעדות בטלה. אבל הדיינים וזקני המקום הם מחוייבים להביא אצלם את מחבו"ב ופרחו"ן יחד ולגזור על מחבו"ב שיוציא כל מה שנתנה לו באפור"ה מעזבון ישוע' אחיו של פרחו"ן ומגדול ועד קטן ומה שהעידו העדים עליו למחבו"ב שהוא מכלל ההוצאה שהוציאה באפור"ה לישועה יקח אותו ולו יהיה מחמת הירושה וכן אם העידו עדים על איזה חפץ שנקנה מדמי אותה ההוצאה דיניו כדין ההוצאה ומה שאין העדים מעידים עליו שהוא מן ההוצאה חייב הוא מחבו"ב להחזירה לפרחו"ן היורש ואין משגיחין בפשרה שנעשית לפי שהיא פשרה בטלה שלא עשה אותה אלא כששמע הדיינים שדנו שאין לו דבר והקנין שקנו מידו הוא קנין בטעות והפשרה והמחילה בטעות שחלו ידע פרחו"ן שאין למחבו"ב דבר בעזבון כי אם ההוצאה לא היה מתפש'. וזה דומה למעשה דהנהו גינאי דעבוד חושבנא בהדי הדדי כו'. והפשר' א"כ בטלה היא בלי ספק לפי שכל שתעשה על דבר מה ולא נתקיים הדבר ההוא שנעשית עליו הפשר' הפשרה בטלה דקי"ל כל תנאי שבממון תנאו קיים וחייב מחבו"ב להחזיר כל מה שמודה בו מעזבון ישועה וישבע על מה שיכפור בו ואין בזה חולק ושלם.