ומה שאמרו מי שהלך למד"ה ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה. רצה בזה שאינה חייבת עתה כשתובעת מב"ד שיפסקו לה מזונות מנכסי בעלה להשבע שלא הניח לה בעלה מזונות אלא ראוי שיאמינה אותה ב"ד בזה ויפסקו לה מזונות מנכסי בעלה וכשאירע שנפטר הבעל אח"כ ונתבררה מדעתו ותבעה מב"ד שיגבו אותה כתובתה מנכסי בעלה שאין להם מן הדין לעשות זה אלא אחר שתשבע שלא גבתה כלום מהכתובה ולא אתפסה בעלה צררי אז תכלול בשבועה שהמזונות שלקחה ע"פ ב"ד קודם לזה לא לקחה אלא כדין ושבעלה לא הניח לה מזונות ואדמון חולק עליו שאין לב"ד לפסוק לה מזונות אלא אחר שיתברר שבעלה לא הניח לה מזונות שאין זה מתברר אלא בשבועתה והיה לפי זה פירוש בתחלה בעת שהיא תובעת מב"ד שיפסקו לה מזונות בחיי בעלה מנכסי בעלה ופירו' בסוף בעת שהיא תובעת מב"ד שיגבה אותה כתובתה מנכסי בעלה לאחר מיתת בעלה.
תשובות הר״י מיגאש · חלק קל״ז סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.